ההבנות המובאות להלן נובעות מתוך ההתבוננות בשלושה היבטים:
- ידע האדם והתפתחות הילד
- תוכנית הלימודים
- תהליך שבעת שלבי החיים.
אלו מנסים ליצור, יחד עם הכרת היסודות של אמנות עיצוב הדיבור והניסיון האישי במפגש עם הילדים, דרך מעשית ומחקרית עבור המורה. התיאורים ינועו בין התמונה השלמה של שלב ההתפתחות של הילד לבין הפעילות הפנימית של עיצוב הדיבור.
סקירה ההתפתחותית כבסיס לעבודת הדיבור האמנותי בבית הספר היסודי
בשבעיון השני (תקופת בית הספר היסודי) מתעצב גוף החיים של האדם כך שבאופן מהותי אנחנו נדרשים לעבוד וליצור עם הנשימה. הילדים בתקופה התפתחותית זו חיים היטב המערכת הלב והריאות, רגישים לריתמוסים, לחזרות ולתנועה. כדי להפוך את הנשימה לכוח חי ויוצר עלינו לתפוס אותה במובן רחב יותר. אין מדובר בנשימת האוויר בלבד. נשימת האוויר יכולה להוות בעבורנו רק תמונה לגבי הוויה החיה בגרעין ישות האדם ובטבע הסובב אותו. נשימת האדמה בעונות השנה, נשימת הלילה והיום, בין הקשבה לדיבור – כל אלו מתארים פעילות-נשימה בוראת שמתרחשת גם באמנות הדיבור ומתוכה מתהווה המילה. בפעילות זו של עבודת הדיבור ובדגשים מיוחדים מופיעה המילה בשלוש איכויות שונות – כתמונה, כפעימה-ריתמית וכמחווה.
שלוש השנים הראשונות (כיתות א-ג) מהוות מעין חזרה איכותית על השביעון הקודם. הן מאופיינות, גם בתחומי הלימוד האחרים, בתנועה מהשלם אל חלקיו. בעבודת הדיבור בכיתה אנו מנסים לטפח פעילות של נשימה כפעילות מעצבת, פלסטית, יוצרת תמונה שלמה עד לפרטיה השונים. המילה מופיעה כתמונה ולכן היא אל-זמנית, נצחית, יוצרת מרחב. הדיבור מגיע מתוך ההיקף ויוצר את התמונה במרחב. אפשר לראות שנים אלו כיחידה אחת מבחינה פסיכולוגית בהן נבנית החשיבה אצל הילד מתוך תמונות-הדמיון של הסיפורים.
שתי השנים הבאות (כיתות ד – ה) שהן כביכול לב הילדות, לב השביעון השני, ובהן באה לידי ביטוי האיכות הפנימית של גוף החיים בפעילות האמנותית. המילה מתגלה כאן כפעימה ריתמית. התמונה "נעלמת" אל תוך המקצב הריתמי או נכון יותר לומר שהתמונה מופיעה מתוך הריתמוס. בתווך הגילאים האלה משלימה מערכת הנשימה את הקשר הסופי והקבוע למערכת ומחזור הדם. הפעילות האמנותית הריתמית חשובה להרמוניה בין מערכת הנשימה ומערכת הדם.( Walter Holzapfel – Children's Illnesses ).
שלוש השנים האחרונות (כיתות ו-ח) מרמזות כבר על השביעון הבא ויוצרות את הגשר אל גיל ההתבגרות. בשנים אלו מתגלה המילה כמחווה. מחווה מבטאת רצון. פעילות נפשית ש"ירדה" אל תוך הגוף הפיזי ו"קפאה". המילה חודרת לגוף. החשיבה לתוך רצון אישי. רעיון אל עבר מימושו. כך שאותה מילה יכולה להופיע במחוות שונות. מאיפה מגיעות המחוות? איך אני מחליט איזו מחווה לעשות? חופש הבחירה מוביל לדמיון, למופשט, לסובייקטיבי אך גם לפיתוח החוש האינטואיטיבי. המחווה החד פעמית מעצבת את המילה ונותנת לה את משמעותה החד פעמית. ההווה, ה"עכשיו" הופך למרחב היוצר. ישנה התארכות של האיברים, גוון הקול מתעצב, וישנה התעבות של עצמות השלד בעיקר בגפיים ( Holzapfel- Children Illnesses ) .
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון