הספר "חינוך ולדורף - עקרונות ויישומים" נכתב על-ידי מורי בית הספר ולדורף הרדוף, סתיו 2000 הדברים שיובאו לעיל מנסים להציג את חינוך ולדורף כפי שהוא התפתח ומיושם בבתי הספר ולדורף בארץ (ירושלים, טבעון והרדוף). הדברים נכתבו על-ידי מורי בית הספר ולדורף הרדוף, מתוך עבודתם המעשית והעיונית ומתוך זוית ראייתם הם את הדברים. למעשה, זהו מעין חלון לבתי הספר ולדורף בארץ. דרך כמה נקודות מבט נעשה ניסיון לתאר … [קרא עוד ...]
חינוך ולדורף – עקרונות ויישומים (הספר)
הספר "חינוך ולדורף – עקרונות ויישומים" נכתב על-ידי מורי בית הספר ולדורף הרדוף, סתיו 2000
הדברים שיובאו לעיל מנסים להציג את חינוך ולדורף כפי שהוא התפתח ומיושם בבתי הספר ולדורף בארץ (ירושלים, טבעון והרדוף). הדברים נכתבו על-ידי מורי בית הספר ולדורף הרדוף, מתוך עבודתם המעשית והעיונית ומתוך זוית ראייתם הם את הדברים.
למעשה, זהו מעין חלון לבתי הספר ולדורף בארץ. דרך כמה נקודות מבט נעשה ניסיון לתאר את העשייה החינוכית המתרחשת בתחומי בתי ספר ולדורף בארץ על צדדיה השונים והמגוונים.
על מנת לחוש באמת את הנעשה בבתי הספר יש לבקר בהם, ולהיות בדרך זו או אחרת חלק מההתהוות החינוכית המתרחשת בין כתליהם. התהוות חינוכית זו, נרקמת בין אדם לאדם, בין מורה לילד, בין הילדים ובין עצמם, בין המורים וכו'. המילים הכתובות מנסות להעביר חלק, פיסה אחת מתוך הוויה חינוכית שלמה ומקיפה.
יש בדברים ניסיון, לשלב בין המחשבה החינוכית העומדת בבסיס חינוך ולדורף, לבין תאור של צדדים שונים של חיי בית-הספר. שילוב זה הביא למספר פשרות, הן בהעמקת הצד הרעיוני של חינוך ולדורף, והן בהצגת המעשה החינוכי.
אנו מקווים שמילים אלו יתרמו להבנה ולהכרת בתי הספר ולדורף בארץ.
ב. יסודות חינוך ולדורף
חינוך ולדורף נוסד בתחילת המאה על-ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר (1861-1925). בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בעקבות פנייה אל שטיינר מצד בעל המפעל. הוא ביקשו להקים בית-ספר ברוח רעיונותיו עבור ילדי הפועלים. מאז צמחה תנועת בתי-ספר ולדורף מאד, וכיום קיימים מאות בתי-ספר ברוח חינוך ולדורף ברחבי העולם כולו. בית-הספר ולדורף בהרדוף היה … [קרא עוד ...]
ג. בתי-ספר ולדורף בארץ
בארץ פועלים כיום שלשה בתי- ספר ולדורף: בירושלים – בי"ס "אדם", עם תשע כיתות, א' עד ט'; בטבעון – בי"ס "שקד", עם שמונה כיתות א' עד ח'; ובי"ס ולדורף הרדוף, בקיבוץ הרדוף שבגליל התחתון, שכולל 12 כיתות א' עד י"ב ועוד ארבע כיתות של חינוך מיוחד. (הנתונים מתייחסים לשנת הלימודים תשס"ב, 2001/2002). כבר מראשית קיומו היה בית-הספר בהרדוף בית-ספר ממלכתי ורשמי לכל דבר, בתי- הספר בירושלים ובטבעון הפכו גם הם … [קרא עוד ...]
ד. ניהול בית-הספר ועבודת המורים
כאשר התבקש רודולף שטיינר (מייסד חינוך ולדורף) לעזור בהקמת בית-הספר ולדורף הראשון (1919), הוא אסף סביבו קבוצת מורים וניסה להכשירם להוראה בתקופה הקצרה שעמדה לרשותם עד לפתיחת בית-הספר. בפגישתם הראשונה, ערב תחילת הלימודים, נשא שטיינר דברים לפניהם. כבר אז עלתה שאלת אופי הניהול: "אפשרי להשיג את רצוננו, רק אם כל אחד ייתן את כל אישיותו למען המטרה. למן ההתחלה חייב כל אחד להביא את כל ישותו. אי-לכך לא יתנהל … [קרא עוד ...]
ה. עבודה עם הורים – מעורבות הורים
השותפים הישירים להוויית החיים הבית-ספרית הנם הילדים, המורים וההורים. כאשר מנסים ליצור איכויות שהנן מעבר להקניית ידע ואינפורמציה, עולה שאלת החיים המשותפים בקהילת בית-הספר. את האיכויות העמוקות יותר, שחינוך אמיתי רוצה לבסס, אפשר ליצור רק במשותף בין כל הגורמים המעורבים בחיי הילד. במיוחד כיום, בזמן המודרני חשוב לנסות ליצור קהילה במובנה העמוק ביותר עם וסביב חיי הילד והמעורבים בחינוכו. בזמנים שעברו … [קרא עוד ...]
ו. על כמה צדדים מעשיים
בפרקים הבאים יעשה הניסיון להביא בקיצור כמה מן הצדדים המעשיים של העבודה הפדגוגית בבית-הספר. בכל תאור צריך רק לקחת בחשבון, שאת הדברים החשובים ובעלי המשמעות אין אפשרות לתאר בכתב. עבודה חינוכית אמיתית מתרחשת ברגע עצמו, מתוך הקשר בין אנשים חיים והמגע החי ביניהם. בתיאורים כמו אלה המובאים כאן ניתן לתאר רק את הצדדים היותר חיצוניים, את המסגרת שמאפשרת ונותנת בסיס להתרחשות חינוכית בעלת משמעות. 1. סדר יום … [קרא עוד ...]
ז. מחיי הכיתה – כמה דוגמאות למתודות ההוראה
בפרק זה יובאו כמה דוגמאות מעבודה של כיתות שונות בבתי-הספר ולדורף בארץ. בהביאנו דוגמאות מהעבודה המעשית של חיי בית-הספר יש לזכור שבבית-ספר ולדורף אין דרך אחת ויחידה ללמד תחום ידע מסוים. חלק ניכר ממהות חינוך ולדורף נמצא בדיוק בגישה ההפוכה: הניסיון להתאים את דרכי ההוראה לתלמיד המסוים עמו נמצאים, לאווירת הכיתה, לזמן בו עובדים, לגיל הילדים, להלך הרוח של המורה וכו'. זוהי גם הסיבה לכך שבחינוך ולדורף אין … [קרא עוד ...]
ח. סמכות וחופש – שאלת הדמוקרטיה בחינוך ולדורף
הדמוקרטיה הפכה בעת החדשה, ובמיוחד במאה ה- 20 לאחד מהערכים המרכזיים של התרבות המערבית. אולם הדמוקרטיה אינה תופעה מובנת מאליה בתולדות האנושות. את רובה הגדול של עברה עשתה האנושות בלעדיה. רק בשתי המאות האחרונות, ובמיוחד במאה ה- 20 הפכה הדמוקרטיה לנחלת חלק גדול ומשמעותי של האנושות. הדבר נובע מכך, שהדמוקרטיה, באופן רעיוני והן באופן ישומי מניחה מראש את קיומו של האדם הריבוני, העצמאי, החושב, המתלבט … [קרא עוד ...]
ט. הערכה בחינוך ולדורף
תהליכי הערכה נכונים אינם מנותקים מהתהליך החינוכי אותו הם אמורים להעריך. תהליכי הערכה מנותקים וכביכול אוביקטיביים אינם חלק מהתהליך הלימודי אליו שואף בית-ספר ולדורף. כמו כל מרכיב אחר בהוויה החינוכית, גם תהליכי ההערכה בחינוך ולדורף נובעים מתפיסת העולם השלמה של חינוך זה, וקשורים ליתר מרכיביו. מכאן מובן שמושג ההערכה בבית-הספר ולדורף קשור ונובע מיסודות חינוך ולדורף: הגישה ההתפתחותית: גישה זו הנה הלב … [קרא עוד ...]
י. הכשרת המורים ברוח חינוך ולדורף – סמינר המורים
המורים המלמדים בבית-הספר עברו כולם (או שעדיין עוברים במקביל לעבודתם) הכשרת מורים ברוח חינוך ולדורף. הכשרה זו נמשכת כשלוש שנים ומהווה תנאי לקבלת המורה לעבודה בבית-הספר. בדרך כלל עוברים המורים הכשרה זו לפני, או לאחר לימודיהם הרגילים לתעודת הוראה ולתואר אקדמי. במקביל לבתי-הספר קיים בהרדוף ובטבעון סמינר להכשרת מורים ברוח חינוך ולדורף. סמינר זה עובד במתכונת של סמינר ערב: שני ימים משעה 16:00 עד 21:00 … [קרא עוד ...]