בבית הספר התיכון יכולה הגאוגרפיה להמשיך ולהוות נקודת משען לתמיכה בתלמידים בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והרוחנית. בגיל זה ההתבוננות בכדור הארץ כדבר שלם, החל מהתבוננות בהתפתחות הסלעים ותהליכי החיים באדמה וכלה באקלים ובמערכת השמש כולה, היא נקודת המוצא. בכיתות הגבוהות עוברת התבוננות זו טרנספורמציה לפעילות האנושית המשנה את כדור הארץ. תפיסתנו היא כי כדור הארץ הוא אורגניזם שלם, ולכן ההתבוננות על הפרטים תמיד יוצאת מתוך השלם, כאשר תופעות הטבע עצמן הן נקודת ההתחלה למחקר המדעי. מוטב להימנע מלעסוק בידע מופשט אשר נקי מערכי אנוש או להדגיש יתר על המידה שרשראות מתמטיות ופיזיות של סיבה ותוצאה. במקום תנאים סטטיים עלינו לתאר תהליכים שבסופם מתואר מצב תרבותי של אוכלוסייה באזורים שונים.
הגאוגרפיה בתיכון חייבת להתפתח ולהגיע לאקו–גאוגרפיה. דוגמאות חייבות להראות את ההשפעה האקולוגית של פעילות אנושית על תנאי החיים השונים בעולם, כולל משבר האקלים והתפוצצות האוכלוסין. סגנונות החיים והמנהגים של חברות האדם הבתר-תעשייתיות משמשים ראי להתבוננות זו. ניתן לצאת למסע מתוך הקולוניאליזם הבלתי מתחשב של המאות הקודמות, אל הגלובליזציה של תקופתנו, כשהדגש עובר מ"ניצול משאבי כדור הארץ" ל"שותפות וחיים בדו-קיום עם הטבע", תוך פיתוח ערכי כבוד והערכה למעשי האדם כמו גם למתנות שנותן לנו העולם וכדור הארץ בתוכו.
כיתה ט'
מבוא
בכיתה ט' התלמידים הופכים "כבדים" יותר, אם נשתמש בביטויו של שטיינר, וגופם נמשך מטה על ידי כוח המשיכה. בביולוגיה, לדוגמה, שלב זה מלווה על ידי למידת החלק ה-"ארצי" ביותר של גוף האדם, השלד ואיברי החישה. האלמנט המקביל בגאוגרפיה הוא "שלד כדור הארץ", עולם המינרלים ותצורותיהם, המעטפת הסלעית או הקרום הקשה של כדור הארץ. מתוך התופעות הנצפות: התפרצויות הרי געש, שברים וסדקי ענק בקרום, התרוממות הרים והיווצרות בקעות, כמו כן אנו יוצאים להכרות עם הדינמיקה של תנועת הלוחות והמפגשים ביניהן. סיפורים וסרטונים של תופעות וולקניות עוזרים להבין את ההשתנות של המסלע הלא משתנה לכאורה, כאשר מפות של ריכוזי רעשי אדמה והרי געש מגלות את קווי המגע בין שברי הקרום. הנושא קורא להוראה אנרגטית הבונה השתתפות, כזו אשר מטפחת דמיון פלסטי וחי של כוחות הטבע. ציורי מפות וחתכים הכרחיים בכדי לבנות תמונה פנימית עשירה של תופעות טבע הנמשכות מיליוני שנים ע"פ התיאוריות המודרניות ביותר.
רעיונות לתכנים אפשריים:
- שרשראות ההרים של כדור הארץ, עמקי הבקעות הגדולים, הרי געש, רכסים מרכז-אוקייניים ותעלות ימיות.
- הכרות עם סלעים ומינרלים, סלעי יסוד ומשקע והיכולת לזהות בשטח ע"פ תכונות סלעים ואבנים.
- תופעות געשיות, סיפורי התפרצות וסלעים וולקניים.
- רעשי אדמה, צונאמי וסיפורים אנושיים הקשורים לכך.
- קשירת התופעות לתיאוריה אחת כוללת של טקטוניקת הלוחות.
- מערכת השמש וראייה השוואתית של כדור הארץ מהחלל.
כיתה י'
מבוא
כדור הארץ נתפס כעת כגוף חי וזורם, משתנה ללא הרף ואף נתון לפעילות לעתים הרסנית של האדם. המים הם לכן עיקר ההתמקדות בגיל שבו הקיטוב השחור-לבן של הסלעיות של כיתה ט' הופך לזרימה יותר רכה של רגשות משתנים של כיתה י'. אוקיאנוסים, זרמים חשובים כמו זרם הגולף וזרם ההומבולט, נלמדים כעת, גם בהשפעה האנושית על האקלים המתחמם של כדור הארץ. הזרימה בנהרות וניצולם ביבשות השונות והיכולת המופלאה של המים להפוך סלע לאדמה ולהזין את החיים – אלה הנושאים העיקריים לשנה זו.
רעיונות לתכנים אפשריים:
- מאפייני זרימת המים: המערבולת, הגלים והתפתלויות הנהר. זרמי נהרות ואוקיאנוסים כאיברים חיים של כדור הארץ.
- הקשרים בין זרמי האוקיינוס והאקלים, לדוגמה זרם הגולף, רוחות הסחר, אל ניניו וכדומה.
- המים כממיס אוניברסלי וכגורם מפתח בהפיכת סלע לאדמה.
- אנומליות של המים: עליה נימית בצמחים, הקרח המגן על האוקיינוס, יכולת הטיהור.
- פעולה ותגובה הדדית בין האקלים והצמחייה; המערכות האקולוגיות כאיברי אורגניזם.
- שימוש במים על ידי האדם: זיהום מים, התפלת מים ועוד.
כיתה י"א
מבוא
בגיל זה מתרחבת התודעה של האדם והוא פנוי יותר לרעיונות מופשטים וגבוהים. תיאוריות של יחסי אדם-סביבה יכולות להדהד עם ערכי מוסר ואנושיות ולהוות רקע ללימודי גאוגרפיה ואקולוגיה מתקדמים. נושאי האוויר מקבלים משמעות עמוקה יותר כשחוזרים אליהם בגיל זה, מתוך הכרות מעמיקה עם שיטות לחיזוי מזג האוויר. לחץ האוויר, עננים, גשם, סופות ציקלון, שקע ורמה – כולם מושגים מופשטים לכאורה שיכולים לקבל ממשות אנושית כמשפיעים על האדם ומושפעים ממנו.
רעיונות לתכנים אפשריים:
- היווצרות שקע ברומטרי ורמה ברומטרית
- הציקלון כגוף חי: תנועת האוויר, גושים קרים וחמים, חזיתות ומפות ברומטריות
- היווצרות גשם
- מזג אוויר כתלות באקלים
- התחממות גלובלית והאמת המטרידה של אל גור
- קשרים בין אדמה לאוויר ולמים: מדבריות, אזורים טרופים ועוד.
כיתה י"ב
מבוא
בגיל זה של כמעט בגרות, רוצים תלמידים לחוות את האתגר שבלקיחת אחריות על העולם. הקשר בין האדם לעולם, בין האנושות המודרנית לכדור הארץ התומך בה, הופך למוקד התעניינות ערכית ומוסרית בשבילם. הם רוצים דיונים ערים על שאלות נוקבות, הם מעוניינים ללמוד כל דבר ובתנאי שיהיה להם קשר ישיר אליו כשהם מבינים כיצד הם משפיעים עליו וכיצד יוכלו לתקן את השפעת האנושות עליו. זה הזמן לאקולוגיה ברמה הגבוהה ביותר.
רעיונות לתכנים אפשריים:
- אדמה: התפתחות החקלאות יחד עם ההיסטוריה האנושית, הרס קרקע וסחיפה כתוצאה מכריתה ועיבוד לא נכון, זיהום הקרקע ופסולת מוצקה, חקלאות אורגנית וקיימות של פרמאקלצ'ר.
- מים: אקוויפר ואקויקלוד, התפתלת מים, נהרות וערי אדם שלידם, זיהום מקורות מים עיליים ותחתיים, מערכות טיהור מים ורעיונות חדשים בתחום.
- אוויר: שריפת דלק פוסילי והשלכותיו, זיהום חלקיקי, זיהום גזי, אטמוספירות קדומות, תפקיד הצמחים, פתרונות שונים לזיהום אוויר ודיון בהם.
- אש: רדיואקטיביות לעומק, פיצוח האטום, פיתוח פצצת האטום בפרויקט מנהטן והוויכוח המוסרי שאחריו, כורים גרעיניים לחשמל, איזוטופים ברפואה ובתעשייה, תרבויות שונות והיחס למדע האטום (אירן ופקיסטן, צרפת וארה"ב).
[1] Brieley, D.L. In the Sea of Life Enisled: An introduction to the teaching of geography in Waldorf Education. Anthropos Akademi. Oslo. 1998.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון