עקרונות חינוך ולדורף
חינוך ולדורף נוסד בתחילת המאה על-ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר (1861-1925). בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה. מאז, צמחה תנועת בתי-ספר ולדורף וכיום קיימים מאות בתי-ספר ואלפי גנים ברוח חינוך ולדורף ברחבי העולם כולו.
בארץ החל חינוך זה את דרכו בשנות ה-80 של המאה שעברה עם מוסדות של חינוך מיוחד בבאר-שבע ובגבעת המורה. באותה תקופה נוסדו הגנים הראשונים בירושלים ובהרדוף. בית-הספר ולדורף בהרדוף היה בית הספר היסודי הראשון בארץ (1989) ואליו הצטרפו אחר כך בית הספר "אדם" בירושלים ובית ספר "שקד" בטבעון. כיום עובדים כ-40 בתי ספר יסודיים, כ-10 תיכונים ויותר מ–150 גני ילדים בכל רחבי הארץ בהשראת חינוך ולדורף.
חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר. פסיכולוגיה התפתחותית זו – שבקוויה העיקריים דומה מאד לתפיסות ההתפתחותיות המרכזיות בחינוך, של פיזה, אריקסון וקולברג לדוגמא – רואה את הילד קודם כל כישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך לשם עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של בשילה, של צמיחה פנימית ושל לידה הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.
רודולף שטיינר (1861-1925) ייסד השקפת העולם אותה כינה אנתרופוסופיה, העוסקת בהבנת האדם והעולם על בסיס הבנה רוחנית מודרנית. מתוך תפיסת העולם האנתרופוסופית ראו שטיינר וממשיכיו את הבסיס לליווי ולטיפוח של ילדים בתהליכי חינוך והוראה. השקפת העולם האנתרופוסופית עומדת אומנם בבסיס הפסיכולוגיה של הגנים ובתי ספר ולדורף אולם אינה עוברת לילדים עצמם אלא מהווה מעין השראה למחנכים בלבד.
להלן מספר עקרונות בסיסיים הנובעים מהבנת הילד והתפתחותו לאור השקפת העולם של חינוך ולדורף:
- תהליכים חינוכיים ולימודיים נובעים מתוך העיקרון ההתפתחותי: במרכז המעשה החינוכי מונחת מחשבת התפתחות של כשרים ויכולות בתחומים שונים: נפשיים, רוחניים וגופניים של כל ילדה וילד. אלה תמיד אינדיבידואליים וקשורים בכל פעם לילדה או ילד מסוימים ויחד עם זאת גם משותפים לכל קבוצת הגיל. נושאי הלימוד ותחומי הידע כמו גם מתודות הלימוד ואופני השיח מכוונים לתת תשובה מתאימה ומדויקת לילדים עמם עובדים. הצרכים העמוקים של הילדים יכולים לקבל "מזון" המתאים להם ברגע מסוים, "מזון" שיכול לפתח את כוחותיהם ולענות על שאלותיהם העמוקות. השאיפה היא להגיע למפגש בין תוכן לימודי לבין נפש הילדים, מפגש שיעורר, יקדם ויחזק את התפתחותם. מכאן שעקרונית לכל ילדה וילד, לכל כיתה ולכל בית ספר יש את תוכנית הלימודים ומתודות ההוראה המתאימים להם, הנובעים מהם והמכוונים לצרכיהם המיוחדים.
- לעבודה בקבוצה חינוכית – קבוצת מחקר ולמידה, כיתה, שכבה, קבוצת מקצוע וכיו"ב – משמעות רבה. ילדים מחנכים זה את זה במובנים עמוקים ורבים, כאשר הם נמצאים באווירה חינוכית נכונה והולמת. גם לקבוצה יש "מהות" ולעיתים "אישיות" וגם לה יש צרכים ובקשות מסוימות וספציפיות. הדינמיקה בין הילד הבודד לבין הקבוצה היא אחת מהשאלות החשובות בה מתעמקים ואתה עובדים המורים בבתי ספר ולדורף.
- לתהליכים של ידיעה ולימוד יש משמעות במערכות חינוכיות רק אם הם מסייעים להתפתחות של כל העושים במלאכה: ילדים, מורים, הורים, מדריכים ומלווים. אין מקום בבית ספר ולדורף לצבירת ידע לשם עצמו, או לשם מטרות חיצוניות. ידע יכול לסייע להתפתחות הכשרים הפנימיים ואז הוא במקום. מכאן שיש דגש רב על השאלות: כיצד לומדים, באיזה מתודות ההוראה עושים שימוש, ומהו התהליך שהילדים עוברים במרוצת כל שיעור, יום לימודים ותקופת לימודים. יש להדגיש שעל תהליכי ההערכה ללוות תהליך זה ולא לפגום בו. מכאן שבכל מקרה מדובר על תהליכי הערכה איכותיים, מעצבים ותהליכיים ולא על מספרים וציונים.
- ילדים בחינוך ולדורף נתפסים בצורה השלמה והכוללת ביותר האפשרית. הכוונה להתייחסות מלאת כבוד לכמה שיותר מישורים, גוונים ואפשרויות בכל ילדה וילד. העדפה של המישור האינטלקטואלי, של צבירת ידע ושל חשיבה מופשטת אינה במקום. האמנות על פניה השונות, עבודת הידיים ותחומי המלאכה, אימון ותרגול גופני והמישור החברתי עומדים כשווי ערך ללימוד עיוני, לעיבוד ולהפנמת ידע. הגישה היא לפנות לילדים ולחזקם במקומות ובמישורים בהם הם בטוחים, ולעודדם להתפתח במישורים בהם הם מרגישים חלשים.
- מורי בית ספר ולדורף מבקשים להבין את בית-הספר כמרחב חינוכי מעצב עבור כל משתתפיו. את שליחותם הם רואים כדרישה לטיפוח של האדם הצומח בתחומי הלמידה, היצירתיות, בניית האישיות והיכולת החברתית. אין לבית הספר מטרות חיצוניות אחרות מאלו.
- מרחב חינוכי בריא ומצמיח יכול להיווצר רק אם המורים עצמם עוברים תהליכי התפתחות פנימיים. אלה מהווים אחרי הכל דוגמה לתלמידיהם. התפתחות וצמיחה פנימית מעודדת את הסובבים אותה. מכאן שלתהליכי הכשרת צוות, השכלה והתפתחות פנימית של המורים יש משמעות רבה במסגרות של חינוך ולדורף.
- תהליך חינוכי ולימודי שמקדם התפתחות מניח מראש ומטפח רצון חופשי ללמוד, סקרנות וגישה פתוחה, מחשבה חוקרת, נכונות לפעילות יוצרת ולעיצוב חברתי בצוותא – את כל אלה יש לטפח בכל שיעור, תהליך לימודי ותחום. כך הופך החינוך כלי להתפתחות והתמרה.
- ללא קשר להשקפתנו האישית, לילדים עד גיל מסוים יש קשר ויחס לאלמנט הדתי, ל"כוחות עליונים", לאלוהי. גם לאחר התפקחות מסוימת ו"ניתוק" סביב גיל ההתבגרות, עדיין יש חשיבות גדולה לשוחח, להתייחס ולכוון לממד העילאי, הדתי והמוסרי בכל תחום ותחום.
- רצוי לשלב במכלול השיעורים ותחומי הלימוד השונים נושאים אקטואליים לזמננו, הקרובים לחיים ולמציאות, כגון: חינוך חברתי, אקולוגיה, טכנולוגיה ומדיה, בריאות, מיניות בריאה, חינוך סביבתי, תחבורה, טכנולוגיית מידע וכן הלאה.
רקע היסטורי של חינוך ולדורף
אל לנו לשאול: מה דרוש לאדם כידיעה וכיכולת עבור הסדר החברתי הקיים, אלא: מה קיים באדם כנטייה ומה ניתן לפתח מתוכו? אז ניתן יהיה להזרים לסדר החברתי תמיד כוחות חדשים, שיבואו מתוך הדור הצעיר.
רודולף שטיינר
חינוך ולדורף נובע מתוך גישה והשקפת עולם רוחנית הנקראת "אנתרופוסופיה". זו נוסדה בתחילתה של המאה ה-20 על-ידי רודולף שטיינר (1861 – 1925) שרצה ליצור תפיסה רוחנית מודרנית, הפונה לחשיבה עצמאית ורגש אינדיבידואלי, ובכך לנסות ולאזן את השקפת העולם המדעית-חומרנית ששלטה בימיו. שטיינר פיתח את חינוך ולדורף באופן הדרגתי. כבר בשנת 1888 הוא התבטא בכתב בשאלות הנוגעות לרפורמה בית-ספרית ושרטט עקרונות יסוד למוסד בית-הספר העתידי. משנת 1906 ביסס שטיינר ומיקד רעיונות אלה בהרצאות שונות מאספקטים שונים של מדע-הרוח ופרסמם לבסוף ב-1907 בספר "חינוך הילד לאור מדע-הרוח".
בתום מלחמת העולם הראשונה הציג שטיינר את מחשבותיו ביחס להתחדשות החיים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים ויזם תנועה להתחדשות חברתית כלל אירופאית. בהקשר זה הוא דרש את ניתוק בתי הספר מסמכות המדינה (אוטונומיה למערכת החינוך) ושירטט בקווים כלליים תמונה של בית-ספר מודרני, הקשור לחוקי ההתפתחות של הילד ומנותק מרעיונות פוליטיים וכלכליים. רעיונות אלו התקבלו על-ידי מנהל מפעל הסיגריות ולדורף-אסטוריה, אמיל מולט. האחרון, שתחילה יזם מעין הכשרת עובדים במסגרת שעות העבודה במפעל, רצה בנוסף לייסד בית-ספר לילדיהם. כמענה לבקשתו נטל רודולף שטיינר על עצמו את גיבוש תוכניות הלימודים והניהול של בית-הספר ולדורף הראשון באותו מפעל לסיגריות, בשטוטגרט שבדרום גרמניה. הוא מינה את צוות המורים הראשון, ניהל את בית הספר בשנותיו הראשונות ועיבד עם מוריו, במספר רב של הרצאות, סמינרים, ביקורי-שיעורים וכשבעים ישיבות מורים, את יסודות חינוך ולדורף.
"בית-ספר ולדורף החופשי" (כך נקראים בתי ספר ולדורף בגרמניה) נפתח בספטמבר 1919 כבית-ספר כולל, יסודי ועל-יסודי, והיה מראשיתו פתוח לכול והוא יכול להיחשב כצורה הראשונה של בית-ספר מקיף בגרמניה (היה זה אחד מבתי הספר הראשונים שכלל בנות ובנים ביחד כדבר מובן מאליו).
חינוך ולדורף, שאז עוד הונחה על ידי שטיינר, הביא בגרמניה ובארצות אחרות לייסודם של בתי-ספר נוספים. עד לעליית הנאצים לשלטון כבר היו בגרמניה מספר רב של בתי ספר ולדורף ובנוסף נוסדו גם באנגליה, הולנד, שוויץ וארה"ב בתי ספר ברוח דומה. המשטר הנאצי אסר על קיומם בכל תחומי כיבושו. משנת 1945 ואילך קיבלה ההתפתחות של תנועת ולדורף, בתאוצה הולכת וגוברת, היקף עולמי.
התרחבות האימפולס אל יבשות וארצות מחוץ לאירופה החלה בשנות השבעים של המאה הקודמת והתרחבה מאד בשנות התשעים ובראשית המאה הנוכחית. כיום, 2026, קיימים מעל ל-1300 בתי ספר ולדורף, אלפי גני ילדים, מאות הכשרות למורים וגננים ועשרות אלפי בוגרים של מוסדות חינוכיים ברוח חינוך ולדורף ברחבי העולם כולו.
בארץ החל חינוך זה את דרכו בשלהי שנות השמונים של המאה הקודמת עם גני ילדים בירושלים ובהרדוף. בית הספר הראשון הוקם בשנת 1989 בהרדוף ואחריו הוקמו בתי ספר נוספים בירושלים וטבעון. כיום קיימים כ-150 גני ילדים, כ-40 בתי ספר, כולל 10 תיכוניים, ושש הכשרות מורים ברוח חינוך ולדורף בארץ. שתי הכשרות מורים הנן אקדמיות ומשלבות לימודי חינוך ולדורף עם תעודת הוראה ותואר ראשון: המכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים והמכללה האקדמית "אורנים" בטבעון.