מאפיינים ייחודיים לבית ספר ולדורף
בבתי ספר ולדורף בארץ נלמדים למעשה בדיוק אותם תחומי הלימוד כמקובל במשרד החינוך ובבתי-הספר האחרים, אלא שאופני הלימוד, תכנון יום ושבוע הלימודים ודרכי ההערכה שונים. כמה דוגמאות:
סדר יום הלימודים והלימוד בתקופות
כבר עם יסוד בית-ספר ולדורף הראשון בשנת 1919 ניסה רודולף שטיינר (מייסד חינוך ולדורף) לעודד עבודה פדגוגית בריאה ושלמה על-ידי שינוי סדר יום הלימודים המקובל והכנסת הלימוד בתקופות כחלק מובנה במערכת הלימוד.
בחינוך ולדורף נהוג מאז ללמד את נושאי הלימוד העיוניים העיקרים בתקופות לימוד אינטנסיביות שמתחלפות בריתמוס מסוים. הלימוד בתקופה מתרחש בעיקר בתחילת היום בין השעות 8:00 – 10:00 במסגרת שיעור ארוך ורב-תחומי במקצוע מסוים. מקצוע זה נלמד כל יום בשעות הללו, במשך פרק זמן של שלושה עד חמישה שבועות. יום הלימודים אם כן מעוצב כך, שבתחילת היום עוברים התלמידים התנסות חינוכית, עמוקה ורב תחומית בתחום לימוד מסוים, וזאת כל יום במשך כמה שבועות. לאחר תקופה כזו מתחלף תחום הלימוד לעוד פרק זמן דומה וכיו"ב.
סדר היום בבית-הספר מעוצב אם-כן בצורה הבאה:
- 8:00–10:00 — שיעור ראשי (תקופתי) — שיעור שמוקדש לתחום מסוים מידי יום במשך כמה שבועות. במסגרת זו נלמדים רוב תחומי הלימוד העיוניים כגון: לשון, חשבון, תנ"ך, טבע וכדומה.
- 10:30–13:30 — שיעורי תרגול, אומנות, מלאכות, שפות, חינוך גופני ותנועה — במסגרת זמן זה באים השיעורים שדורשים יותר תרגול שבועי וחזרה במשך כל שנת הלימודים. חשוב לציין שחלק משיעורים אלו נעשה בקבוצות קטנות, כך שכל תלמיד יקבל את מלא תשומת הלב והליווי.
- 13:30–15:30 — עבודה בסדנאות, בחקלאות ופרויקטים שונים.
בבית-הספר התיכון, כיתות ט' עד י"ב, קיימות לעיתים קרובות שתיים ולפעמים אף שלוש תקופות במקביל. כך שלעיתים כל העבודה החינוכית במשך יום הלימודים נעשית בתקופות לימוד מרוכזות סביב כמה נושאים עיקריים. כמובן שבמקרה זה נלמדים גם תחומי האומנות והעבודה בסדנאות במסגרת זו של לימוד תקופתי. לדוגמא יכול תלמיד בכיתה י' ללמוד בעת ובעונה אחת תקופת היסטוריה, תקופת ציור ותקופת אנגלית, כאשר כל תקופה נמשכת שלושה עד ארבעה שבועות לפי התכנון השנתי.
אופן זה של עבודה בתקופות מונע את הפיצול הרב שקיים בדרך-כלל במערכת השעות במערכת הלימוד המקובלת. הלימוד של תחום אחד במשך תקופה של כמה שבועות, וההתמקדות היום-יומית בפרק זמן ארוך יחסית של כמעט שעתיים באותו התחום, מאפשרים איכות גבוהה בהרבה של עבודה. כך ניתן להעמיק בתחום לימודי מסוים, להתעמק שוב ושוב באיכויותיו השונות, להגיע אליו מזוויות וכיוונים שונים, וכך להפוך כל תחום לחוויה לימודית בעלת משמעות ועומק. כמו כן ניתן בדרך זו של הוראה ליצור לימוד רב-תחומי (אינטגרטיבי) בכל מקצוע ותחום לימודי.
האמנות ומחברת התקופה
האמנות משמשת דרך הוראה עיקרי בבית הספר היסודי ומקומה משמעותי גם בתיכון. תהליכי לימוד אמנותיים ומלאי יצירה מאפשרים חיבור עמוק לנפש הילד, מעורבות פנימית ואקטיביות. בעזרת רישום, ציור, תנועה, ריקוד, מוזיקה, שירה, פיסול ועיצוב הופך כל תחום לימודי ליצירה אישית וקבוצתית. ליצירה האמנותית לפחות שני פנים בבית ספר ולדורף, ראשית נלמדים ומתורגלים תחומי האמנות השונים בפני עצמם, כתחום לימודי חשוב בפני עצמו. אי לכך קיימים במערכת השבועית שיעורי אמנות רבים ומגוונים. שנית הם משמשים ככלי הוראה בתחומי הלימוד העיוני בכל התחומים העיוניים. ראוי לציין שמקומה של האמנות על פניה המגוונים משמעותי גם בדרך ההתחנכות וההכשרה של מורי ולדורף.
במהלך השיעור התקופתי, שנמשך כאמור מספר שבועות ומרכז עבודה רב תחומית סביב תחום לימודי מסוים, נהוג ליצור מעין תיעוד של התהליך במחברת. מחברת זו מכונה "מחברת התקופה". מחברת התקופה נראית בדרך-כלל כמחברת ציור, היא גדולה ורחבה ודפיה חלקים. העבודה במחברת התקופה מהווה השתקפות של הנעשה בשיעורים. מכיוון שלממד האומנותי משקל רב בתהליכי הלימוד בבית-ספר ולדורף הרי שנעשית במחברת עבודה אומנותית רבה. במהלך תקופת הלימוד יוצר/ת כל תלמיד/ה מחברת, שמכילה מעין סיכום של עיקרי הדברים שנעשו, נחוו ונלמדו בזמן זה. כמובן שבהתאם לגיל התלמידים ולנושא התקופה תהיה המחברת מאד שונה בסגנון ובתוכן. אין זו רק עבודת סיכום יבשה של תוכן השיעורים, אלא מעין יצירה אומנותית רב תחומית, בה באים לידי ביטוי תהליכי הלימוד השונים בהם התנסו התלמידים במהלך התקופה. היא מכילה סיכומים בכתב מנושאי השיעור, סיפורים ושירים שקשורים לתחום הנלמד, קטעים שונים של ביטוי אישי של התלמידים בהקשרי התקופה, ציורים ורישומים, מפות ועוד.
למחברת התקופה פן נוסף. בבית-ספר ולדורף אין ספרי לימוד. ספרי הלימוד במתכונתם הנוכחית בבתי-הספר (להבדיל ממקראות) מרכזים בתוכם את חומר הלימוד וכן את מתודות ההוראה למקצוע מסוים לשנת לימודים מסוימת. דרך מחשבה זו עומדת בסתירה למהות חינוך ולדורף. בחינוך זה יש כוונה ללמד מתוך הסיטואציה החינוכית שנוצרת בחיים עצמם. מתודות ההוראה ושיטות הלימוד אמורות לנבוע מהמפגש בין התלמידים והמורה בכיתה מסוימת ברגע מסוים. כך יכולה כיתת ולדורף ללמוד נושא נתון בצורה שונה לגמרי מכיתה אחרת שלומדת בדיוק את אותו נושא. המורה בבית-ספר ולדורף יוצר בעצמו, יחד עם תלמידיו ובמפגש עימם את דרכי ההוראה, אלו אינם נכפים מלמעלה על-ידי איזה שהיא שיטה, דרך או מנהל.
גם במישור אחר קיים גיוון רב במסגרת השיעור התקופתי. יש בו בדרך-כלל מעין שילוב בין עבודה קבוצתית של הכיתה כולה כמסגרת חברתית, עבודה בקבוצות קטנות לצורך משימות שונות, ולמידה עצמית ואישית. כך קיים בו מעין איזון בין הוראה פרונטלית של מורה מול קבוצת תלמידים לבין הוראה בקבוצות קטנות ולמידה עצמית.
לימוד שפות זרות
בבתי-הספר ולדורף בארץ מתחילים עם לימודי השפות הזרות כבר בכיתה א' ולעיתים בשנה האחרונה של הגן. בד בבד עם הפעילות הלימודית הענפה לטיפוחה של השפה העברית, מלמדים בארץ גם את השפות: אנגלית וערבית. בשלב הראשון – כיתות א' עד ג' – מתרגלים את השפה הזרה ללא כתיבה וקריאה, זאת באופן הספונטני והטבעי ביותר, בדרך של חיקוי ומשחק, כפי שהילדים הצעירים לומדים ומפנימים את שפת האם שלהם. מתוך שירי ילדים, דקלומים, משחקי מעגל, הצגות, משחקי דיבור וספירה מפנימים הילדים את הנגינה המיוחדת, את הצליל של השפה, ואט אט, ללא פעולת תרגום, אוצרים, כמעט בלא-יודעין, אוצר מילים וקשר פנימי לשפה, אשר יהווה את התשתית ללימודיהם בהמשך.
הלימודים היותר "פורמליים" – כתיבה וקריאה בשפה הזרה – מתחילים בסוף כיתה ג' או בכיתה ד'. בהמשך, סביב כיתה ו', מתחילים לעבוד על כללי הדקדוק, ותרגול של תבניות וחוקים של תחביר, סגנון וספרות. לימוד זה "מונח" על החוויה הבלתי-אמצעית והספונטנית של חווית השפה, על התחושה הטבעית של קשר ואחיזה בשפה שנבנה בכיתות הראשונות.
התפיסה החינוכית המנחה צורת לימוד זו היא, כי רכישתה של שפה זרה יכולה להיות גם הדרך להיכנס לעולמו הפנימי של האחר, הזר והשונה. דרך לימוד שפה בצורה זו אפשר להיפתח להכרות עם תמונת העולם והתרבות של עמים אחרים. בהשאלה מסיפור מגדל בבל ניתן גם לומר: "לשמוע איש את שפת רעהו".
המאפיינים הייחודיים של חינוך ולדורף בארץ
מבחינה גיאוגרפית היה תחום התפשטותו של חינוך ולדורף בשנים הראשונות לקיומו בעיקר במרכז אירופה. משנות השמונים של המאה שעברה התרחב זרם חינוכי זה והתפשט בכל חמשת היבשות, לשפות, עמים ותנאים שונים ומגוונים. בכל ארץ, תרבות ושפה בה מנסה חינוך ולדורף לתקוע יתד מתרחש הדבר מתוך התנאים המיוחדים של אותה ארץ. בדיוק באותו אופן בו נעשה בחינוך ולדורף ניסיון לצאת מתוך הילדים אתם עובדים, לעצב את המסגרת החינוכית עם ובהתאמה לילדים עמם נפגשים, כך נכון הדבר גם למסגרת התרבותית–גיאוגרפית. בכל ארץ, בכל תרבות ובכל אקלים מקבל חינוך ולדורף גוון שונה, צבע אחר וצורות עבודה שונות. אם ניקח לדוגמה רק את נושא הדת, הרי שבחלק ממדינות אירופה בתי-ספר ולדורף הנם נוצריים, ביפן בודהיסטים, בארה"ב חסרי דת ופלורליסטים ובמדינות אפריקאיות שונות מכוונים לדתות מקומיות.
לכן ראינו כבר מראשית הדרך את משימתנו בעיצוב של בתי-ספר ולדורף שנשענים על המסורת והוויית החיים הישראלית-יהודית. בכך שונים בתי ספר ולדורף בארץ משאר בתי הספר ולדורף בעולם ובעיקר מבתי-הספר באירופה. אותה תפיסה חינוכית, השמה את הדגש על התפתחות הילד וראייתו כישות שלמה, מגוונת ורבת פנים, מקבלת בארץ כיוון ועיצוב בהתאם למסורת היהודית ולתרבות ארץ-ישראל. בתרבות ערבית מוסלמית או נוצרית יש התכוונות לדתות ולמסורות אלו. בבתי ספר המשלבים יהודים וערבים עושים ניסיון להכיר ולחגוג את כל החגים בצורה משותפת.
כך לדוגמא חוגגים בבתי הספר היהודים את החגים המסורתיים בצורה המכבדת והשלמה ביותר, כמעין נקודות שיא במחזור השנה. ודומה הדבר לחגים הנוצרים או המוסלמים בבתי ספר דוברי ערבית.
עוד דוגמא היא לימודי התנ"ך. סיפורי המקרא מהווים חלק חשוב מתוכנית הלימודים של הגנים ובתי הספר בארץ בכל הכיתות. כפי שכבר צוין לעיל אין משמעות בבית-ספר ולדורף ללימוד האינפורמטיבי כשלעצמו, או להבנת הנקרא דרך לימוד התנ"ך. השאלה היא, איך ייפגש הילד עם סיפורי המקרא בצורה הנכונה לגילו ולהתפתחותו, כך שפגישה זו תהיה עמוקה, משמעותית ותפגוש באמת את פנימיות הילד. דבר זה נעשה בצורות ודרכים שונות בהתאם לכיתות השונות ולילדים השונים הנמצאים בהן. בהכללה ניתן לומר שבשנים הראשונות נלמדים סיפורי המקרא כחומר סיפורי, כחוויית נפש בצורה שפונה לרגש ולכוחות היצירה. ככל שהילד מתבגר חוזרים שוב על תוכן המקרא והפעם בצורות שפונות לחשיבה, ליכולת הניתוח וההבנה.
לימודי ארץ ישראל, הקשר לארץ, לגיאוגרפיה הייחודית שלה, לאקלימה, לצורות המיוחדות של הצומח והחי שנמצאות בה עשוי להוות בסיס חשוב לעיצוב האדם וקשרו לטבע ולעולם בעתיד. בגנים ובבתי הספר מושקעת מחשבה רבה לאופן הלימוד של תחום זה. הקשר לטבע, לסביבה הגיאוגרפית הקרובה ואחר-כך הרחוקה יותר נעשה תחילה לחוויית נפש וגוף. בטיולים, סיפורים וביצירה אמנותית מרגישים ומזדהים עם הטבע הסובב. ככל שהילד גדל ומתבגר הופכת חווית נפש זו למושגים יותר ויותר מודעים ומדעיים. לאחרונה גם נוצר קשר בין חינוך ולדורף לחינוך יער וגנים ובתי ספר רבים מאמצים אלמנטים של חינוך יער בסדר היום השבועי.
מתוך דוגמאות ספורות אלו, ניתן לראות את שאיפתם של הגנים ובתי הספר בארץ, לבנות ולטפח בילד בסיס מוצק של שייכותו לעם, לארץ ולסביבתו הגיאוגרפית. בסיס זה חשוב דווקא בזמן המודרני של משבר זהות קיומי בכל יחיד ובכל עם.
אחד מהדברים עליהם נאבקנו במהלך השנים הוא שחינוך ולדורף: גנים, בתי ספר והכשרות מורים יהיו חלק ממערכת החינוך הממלכתית. כבר מראשית קיומם היו הגנים ובית הספר בהרדוף בית-ספר ממלכתיים ורשמיים לכל דבר, בתי-הספר בירושלים ובטבעון הפכו גם הם לבתי-ספר ממלכתיים לאחר שנים מספר. הכניסה למערכת החינוך הרשמית והמוכרת הנה חלק מתפיסת עולם, שעל בתי-הספר להשפיע וליצור בתוך ומתוך מערכת החינוך הממלכתית. משנת 2017, בעקבות תהליך ארוך עם משרד החינוך הפכו כל בתי ספר ולדורף בארץ והרבה מהגנים לממלכתיים ורשמיים לכל דבר. חינוך ולדורף הוכר כדרך חינוכית חשובה ולגיטימית במערכת החינוך הישראלית ויחד עם זאת קבלנו חופש פדגוגי מרבי בתוכניות ובשיטות הלימוד.
אמות המידה לבתי ספר ולדורף
מבוא
בית ספר ולדורף עובד מתוך השקפת העולם האנתרופוסופית. כל הקשור להבנת הילד, התפתחותו, עולמו הפנימי, צרכיו והחינוך הנכון לו נובע בחינוך ולדורף מהפסיכולוגיה ותמונת האדם האנתרופוסופית.
אין זה בית ספר של השקפת עולם ואין הוא מכוון את חניכיו להשקפת עולם זו או אחרת, אולם הוא פועל לאור המחשבות האנתרופוסופיות בתחומי הבנת האדם, הפסיכולוגיה החינוכית ומתודות ההוראה.
חינוך ולדורף שואף לעבוד בשיתוף פעולה ובקשר הדוק עם מערכות החינוך הממלכתיות, לתרום ולהשפיע על החברה והתרבות בישראל ובקהילה המקומית בה הוא עובד.
תוכנית הלימודים של בתי ספר ולדורף בארץ הולמת פחות או יותר, במיוחד בתחום לימודי הליבה, את תוכנית הלימודים של התחומים השונים הנהוגה במשרד החינוך עבור החינוך הממלכתי. מתודות ההוראה, אווירת הלימודים, דרכי ההבחנות וארגון בית הספר נובעים כולם מרוח חינוך ולדורף.
אפיונים מרכזיים של בית ספר ולדורף
האפיונים (קריטריונים) לאורם פועל בית ספר ולדורף מתבטאים בארבעה תחומים: תפיסה חינוכית, מקצועיות הצוות, עבודת הצוות והקהילה:
- תפיסה חינוכית התפתחותית שלמותית — בית ספר ולדורף מחויב לתת מענה לישות המתפתחת של הילדים הבאים בשעריו. טובת הילדים והתפתחותם בגוף, בנפש וברוח היא מטרתו. חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר, על פי כתביו והבנתו את ידע האדם – עבודה לאור תמונת האדם השלם כפי שבאה לידי ביטוי באנתרופוסופיה. ההוראה הנובעת מתוך הבנה התפתחותית מאפשרת לילדים ולנערים זמן ומרחב לצמיחה אישית בריאה בכל שלב בחייהם. תהליכי ההוראה מופנים לפיתוח מיטבי של שלושת כוחות הנפש של הילד – רצון, רגש וחשיבה, בהתאם לגיל הילד ומתוך תפיסה שלמותית. ההוראה הינה חווייתית ומעניינית, אומנותית ונותנת השראה. הלמידה כוללת התחנכות דרך פעילות גפיים ועשייה, פיתוח מיומנויות חברתיות וחשיבה ביקורתית.
- צוות בית הספר — מורות ומורי בית הספר מגיעים מתוך תפיסת התחנכות ותחושת שליחות, כמשימת חיים, מתמסרים למעשה החינוכי ולאידאל החינוכי ומכוונים עצמם לאור תפיסת העולם והאדם האנתרופוסופית. המורים עוברים הכשרה מתאימה לאור תפיסה זו, וממשיכים להכשיר עצמם במהלך עבודתם בדרכים שונות למחקר אישי, להוראה פעילה ותרגול מדיטטיבי, כמו כן מקבלים על עצמם ליווי וחונכים מורים צעירים.
- תרבות ארגונית — האחריות החינוכית של בית הספר נישאת בידי צוות המורים, בניהול משותף. המורים עובדים ונושאים בתפקידיהם מתוך חירות פנימית, מחויבות פנימית ואחריות אישית. כחלק מתרבות הארגון של בית הספר, נבנים מרחבי עבודה של צוותים משותפים, שבהם באים לביטוי הצורך להתפתחות אישית מחד וניהול איכותי ומקצועי מאידך. על כל מורה להיות בקשר ודיאלוג עם שותפיו המורים כחלק מהותי של עבודתו. תהליכי קבלת ההחלטות מגיעים לסיומם בדרכי הסכמות ולא בהצבעה דמוקרטית.
- קהילה — יראת כבוד ואהבת האדם מצויים במרכז העשייה וההתכוונות החינוכית. בית ספר ולדורף תופס את החינוך כפעילות חברתית תרבותית משותפת, של הורים, מורים, תלמידים – קהילת בית הספר כולה.
- רשימת בתי ספר ולדורף בישראל
- מאגר המידע של בתי ספר ולדורף בישראל — מפה אינטראקטיבית של כלל המוסדות