מתמטיקה

בכיתה ד' מתחיל החישוב מתוך מוטיב דומה לזה של כיתה א': האחדות נשברת בלימוד השברים, אך לחלקים יש יחס לשלם. דרך השברים העשרוניים והמספרים העשרוניים (כיתה ה') מגיעים לחישוב מסקנות ואחוזים — כהכנה לחשיבה לוגית-סיבתית (כיתה ו'). מתוך חישובים מסחריים פשוטים מתפתחת ונלמדת האלגברה. במקביל, רישום-הצורות הופך בכיתה ה' לרישום גיאומטרי — תחילה ביד חופשית, ללא מחוגה וסרגל, ורק כאשר היד והעין אומנו כיאות מתחילה עבודה גיאומטרית בכלים.

מופיעות נוסחאות: פותחים בנוסחאות ריבית (כיתה ו') ואז אלגברה ותורת המשוואות, הוצאת שורש ולראשונה מספרים שליליים. חישוב מסחרי-פרקטי, כגון יסודות הנהלת חשבונות, נלמד בכיתה ז'. בגיאומטריה מתרגלים בעיקר הליך של הוכחה — חפיפת משולשים, זוויות, היקף המעגל, משפט פיתגורס ומשפטי הגובה הקשורים בו — תרגול חוזר ונשנה של הוכחות משורטטות המכשיר את כושר השיפוט המתפתח.

תוכנית הלימודים העיונית בתיכון (כיתות ט'-י"ב) כוללת המשך והרחבה של אלגברה וגיאומטריה לקראת בגרות מלאה, במסגרת תקופות לימוד מרוכזות המשולבות עם תחומי דעת נוספים.