לימוד שתי שפות זרות — אנגלית וערבית — מתחיל כבר בכיתה א', ולעיתים בשנה האחרונה של הגן, דרך שירה, משחק ודיבור חי, מתוך אמונה שרכישת שפה בגיל הרך נטועה בחיקוי ובקצב ולא בכללי דקדוק.
בשלב הראשון מתרגלים את השפה הזרה ללא כתיבה וקריאה, באופן ספונטני וטבעי, בדרך של חיקוי ומשחק — כפי שילדים צעירים לומדים ומפנימים את שפת האם שלהם. מתוך שירי ילדים, דקלומים, משחקי מעגל, הצגות, משחקי דיבור וספירה, מפנימים הילדים את הנגינה המיוחדת ואת הצליל של השפה, ואט אט, ללא תרגום, אוצרים אוצר מילים וקשר פנימי לשפה.
הלימודים ה"פורמליים" — כתיבה וקריאה בשפה הזרה — מתחילים בסוף כיתה ג' או בכיתה ד'. בשיעורי שפות זרות מתחילים לחלק את מרחב השפה לזמנים, בהתאם ללימוד הכתב הלועזי. סביב כיתה ו' מתחילים לעבוד על כללי הדקדוק ותרגול של תבניות וחוקי תחביר, סגנון וספרות — תמיד מונח על החוויה הבלתי-אמצעית והספונטנית שנבנתה בכיתות הראשונות.
אפשר להביא סוגות ספרותיות שונות מהעמים הנלמדים בשיעורי הגיאוגרפיה. העמקה ותרגול בחוקי השפה ומבנה חשובים בגיל זה, לצד הכתבות, לימוד בעל-פה ותרגול כתיבה ודיבור.
הלימוד העיוני של אנגלית וערבית ממשיך בתיכון לקראת בגרות מלאה, כולל הרחבה באנגלית (עד חמש יחידות לימוד במקרים מסוימים).
בבתי-הספר ולדורף בארץ, בד בבד עם הפעילות הלימודית לטיפוח השפה העברית, מלמדים גם אנגלית וערבית. גם באתר הישן עמוד תוכנית הלימודים בערבית סומן כ"בבנייה" — לתאם עם הפורום פירוט מלא לפי שכבת גיל.