הלימוד יוצא מהסביבה הקרובה — השכונה, העיר, הארץ — ומתרחב בהדרגה אל קנה מידה עולמי, תוך קשר מתמיד לגיאוגרפיה פיזית, אקלים ותרבויות אנוש.
תקופת "מולדת" מתמקדת בהתהוות היחסים הגיאוגרפיים והכלכליים של המרחב הסובב, ומבהירה את התלות ההדדית בין תצורות נוף ואדמה לבין תמורות היסטוריות (כיתה ד'). בכיתה ה' נלמד המכלול של ארץ המולדת ויחסה לארצות אחרות, עד שבכיתה ו' מגיעים למבט כולל ושיטתי, קצר, על האדמה כולה. המרכיבים החברתיים — חיים בצוותא של עמים ושיג ושיח אחראי עם הטבע (אקולוגיה) — משחקים כבר בגיל זה תפקיד חשוב.
לאחר המבט המקיף של כיתה ו', עולים אזורים שעדיין לא נלמדו — יחסים תרבותיים של אזורים בלתי מוכרים. התבוננות על ארצות שונות מובילה את התלמידים, מתוך דוגמאות גיאוגרפיות, למהות האינדיבידואציה, בדיוק כאשר הם עצמם מתחילים לעצב את האינדיבידואליות שלהם. לצד זאת נלמדת אסטרונומיה: מעבר מתמונת העולם הגיאוצנטרית-ניסיונית לתמונת העולם ההליוצנטרית-חשיבתית, בהקשר למסעות הימיים של מגלי-העולם ועקרונות הניווט.
בבית הספר התיכון ממשיך לימוד הגיאוגרפיה במסגרת הלימוד העיוני הרחב, לצד היסטוריה ומדעי הטבע, כחלק מהכנה לבגרות מלאה.