אמנות תנועה ייחודית לחינוך ולדורף, שבה מבטאים בגוף צלילי דיבור ומוזיקה — מטפחת מודעות מרחבית, קצב ועבודת קבוצה.
אוריתמיה היא אמנות תנועה שפיתח רודולף שטיינר בתחילת המאה העשרים. יש לה היבט אמנותי — מופיעים איתה על במות כביטוי תנועתי של מוזיקה או דיבור (שירה, ליריקה, סיפורים) — והיבט חינוכי, המשמש לטיפוח הגופניות והתנועתיות של ילדים. שיעור אוריתמיה יוצר קשר בין ממד המרחב לממד הזמן: צלילי הדיבור וצלילי המוזיקה מתגלים בו בצורות מרחביות של תנועה, ומסייע לתלמידים להתמצא בביטחון במרחב.
תרגול ראשוני של אוריתמיה-בדיבור ואוריתמיה-במוזיקה, לצד שיעורי חינוך גופני ותנועה, כחלק מבניית החוויה הגופנית ההרמונית של הכיתות הראשונות.
באוריתמיה-בדיבור מתרגלים את הצורות עבור היסוד הדקדוקי הנלמד בשיעור לשון; באוריתמיה-במוזיקה מתרגלים את סולמות-הצלילים השונים, ובכיתה ו' את האווירה המז'ורית והמינורית. בצעידה ריתמית ובמקצב מתגלה, באמצעות הצלילים, גם הקשר לשיעור חשבון ולגיאומטריה של כיתות ה'-ו'.
מעצבים בלדות ומהתלות. כאוריתמיה-בדיבור היא מהווה תמיכה ו"סיוע באינטרפרטציה" לשיעור לשון, וכאוריתמיה-במוזיקה השלמה וליווי לשיעור מוזיקה. מתרגלים ומטפחים יחדיו יכולות חברתיות הכרחיות: חוש למרחב, כניסה ויציאה, עמידה, צעידה ומחוות — הן כיחידים והן כקבוצה.
לימוד האוריתמיה ממשיך במסגרת תוכנית האומנות בתיכון, ולעיתים כחלק מפרויקטים אמנותיים משותפים לכיתה.