כבר בראשית המאה, עם יסוד בית הספר ולדורף הראשון, אמר שטיינר (מייסד חינוך ולדורף) שחינוך ולדורף צריך: "להפוך את החינוך וההוראה לאמנות – לאמנות החינוך". זוהי אכן שאיפתו של כל בית ספר ולדורף – להפוך את כל הנעשה בתחום בית הספר לאמנות: אמנות שהיא חינוך וחינוך שהוא אמנות. כל שיעור, כל תקופת לימוד, כל יום הלימודים, אירועי בית-הספר וכל הנחווה במסגרתו אמורים להפוך ולהיות חוויה אמנותית מלאת חיים.
שאיפה זו מוצאת את ביטויה בכך, שהאמנות בבית הספר בהרדוף אינה מבודדת לשיעורי אמנות בלבד. ישנם אכן גם שיעורים ממוקדים לתחומי אמנות שונים, אולם בכך לא מתמצה החינוך לאמנות בבית הספר. האמנות צריכה, כאמור, לזרום ולהפרות כל שיעור ושיעור. כך, שכמעט בכל תקופת לימוד ובכל תחום נעשה שימוש באמצעים אמנותיים שונים בתוך התהליך הלימודי וכחלק ממנו. הציור והרישום, השירה והמוזיקה, הדרמה, הדקלום, התנועה והריקוד כל אלה מהווים חלק בלתי נפרד מתהליכי הלימוד בבית הספר. האמנות הופכת כך לחלק מהתהליך הלימודי, מפרה אותו ונותנת לו מהשראתה.
כמובן שכבר מהכיתות הנמוכות של בית-הספר היסודי, יש מקום לשיעורים ספציפיים בכל התחומים האמנותיים שהוזכרו לעיל. בשיעורים אלה לומדים הילדים את הכלים והחומרים של תחומי האמנות השונים, מתנסים בהם ויוצרים בהם באופן חופשי. אולם כאמור כל תחומי האמנות צריכים בסופו של דבר לחדור את תחומי הדעת והלימוד. כך שההוראה עצמה הופכת לאמנות – אמנות ההוראה.
המשמעות הרבה שמיוחסת בחינוך ולדורף לאלמנט האמנותי באה לידי ביטוי גם בהכשרת המורים לחינוך ולדורף. הכשרה זו אינה הכשרה עיונית בלבד, בה רוכש המועמד להוראה ידע רב ככל האפשר אודות החינוך ואמצעי הוראה שונים. אחד הדברים המרכזיים בהכשרת מורים לחינוך ולדורף הנו ההתפתחות הפנימית שעובר האדם. להתפתחות זו מישורים רבים, והמישור האמנותי הוא אחד החשובים ביותר. לאמנות מקום מרכזי בהכשרת מורים של חינוך ולדורף, שכן דרכה ובאמצעותה משתנה האדם ומתפתח. אין הכוונה שכל מורה יהיה אומן בכל תחומי האמנות, אלא כאמור, שהמורה לעתיד יעבור, באמצעות שטחי אמנות רבים ומגוונים, תהליכים עמוקים ובעלי משמעות. כך עוברים הסטודנטים הכשרה עמוקה ואינטנסיבית בציור ורישום, תנועה ומשחק, דקלום ודרמה ומוזיקה ושירה. הכשרה זו נותנת למורה גם כלים לעבודה אמנותית מלאת חיים בתחומי המקצוע השונים.
לאמנות אם כן מקום בעל משקל רב בבית ספר ולדורף. משקל זה מקבל דגש רב עוד יותר בכיתות בית הספר היסודי (א' עד ח'). בגיל זה רואה חינוך ולדורף (מתוך תפיסתו ההתפתחותית) את מירב המשמעות לפיתוח כוחות הרגש והדמיון אצל הילד. עולמו הפנימי של הילד מתעצב בתקופה זו. לכן מכוונים בבית ספר ולדורף את כל המאמצים בכיתות אלו לעבודה אמנותית. כל נושא לימודי, כל תחום דעת, כל שיעור וכל תקופת לימוד מכוונים קודם כל למישור האמנותי- אסתטי. הביטוי האמנותי בצבע ובצורה, בשירה ובמוזיקה וכך בכל ממד אמנותי אחר חשובים בחינוך ולדורף לאין ערוך יותר מיכולת הקריאה, מההישגים בחשבון וכיוצ"ב. באמצעות תהליכי האמנות מגיעים לבסוף גם להישגים לימודיים, אולם נפש שלא קיבלה מזון אמנותי מלא חיים ודמיון בגיל זה, לא תוכל לפצות עצמה על כך בקלות בגיל מאוחר יותר.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון