לימודי המתמטיקה בבית-ספר ולדורף נחלקים לשלושה שלבים. בראשון, הנפרש על פני חמש הכיתות הראשונות, מתמטיקה מפותחת כפעילות שקשורה אינטימית לתהליכי החיים של הילד ומתקדמת מהאלמנט הפנימי לעבר החיצוני. בשני, מכיתה ו' עד ח', הדגש העיקרי הוא על היסוד המעשי. מכיתה ט' ואילך מתרחש מעבר לנקודת-מבט רציונאלית. (ה. פון באראוולה, מורה המתמטיקה הראשון בבית-ספר ולדורף בשטוטגרט, על הטיפול בנושא זה בספרו "הוראת … [קרא עוד ...]
חשבון בכיתות א' – ג'
הדינמיות של פעילות הרצון חייבת לעבור הפנמה על-ידי ההתנסות בספירה. ילדים בכיתות אלו קשורים ביותר לפעילות, לעשייה ולריתמוס, התנסות בספירה בצורות שונות מהווה תשובה חינוכית מצוינת לצורכי הילדים. במקביל כדאי לעורר מוטיבציה על-ידי תיאור תמונתי של איכויות מספריות. היבט דואלי זה חשוב: מצד אחד הוא מחנך את החושים הגופניים על-ידי התנסות במגוון תנועות, גסות ועדינות ותרגילי קואורדינציה, ומצד שני מתרחשת הפנמה … [קרא עוד ...]
חשבון בכיתות ד'-ה'
בהגיעם לשנתם התשיעית עוברים הילדים שינוי מכריע. יחסם הקרוב לעולם הסובב משתנה ונעשה מרוחק יותר. ההרמוניה הקודמת בין העולם החיצוני לפנימי נשברת לעיתים באופן יסודי. טרנספורמציה זו בנפשם של הילדים משתקפת בתכנית לימודי המתמטיקה כאשר בכיתה ד' הילדים מתחילים לעבוד עם מספרים שבורים (שברים). על ידי כך הם פוגשים בתוכן הלימודי משהו שהם חוו גם בתוכם. אין זה מהותי עבור ילדים לשלוט במהירות בשברים. חשוב הרבה … [קרא עוד ...]
חשבון בכיתות ו'-ח'
נקודות מבט ונושאים כלליים עד עתה, תהליך בניית המושגים המתמטיים ניתן באופן תמונתי בהתבסס על פנייה לנפש הילד. עתה, לאחר שנתם ה-12 יכולים הילדים ליצור סדר בכל מה שרכשו בעזרת יכולתם לחוות הגיון פנימי וקשרים מחשבתיים יותר מופשטים. שלב זה מודגם באלגברה. הוא מוביל מפעילות חישובית, דרך התבוננות בתהליכים (דרכי הפתרון), לעבר גילוי יחסים כלליים. מטרת הנוסחה האלגברית,- חישוב בעזרת אותיות האלפבית - הינה … [קרא עוד ...]
עברית ולשון בבי"ס יסודי
הערה מתודית חשובה: תוכנית לימודים היא תמיד בסיס לשינוי, יצירה והתאמה אישית. מהותו של חינוך ולדורף היא בהתאמה של הנעשה בכיתה ובבית ספר לילדים עצמם עמם עובדים ולצרכיהם העמוקים. תהליך למידה משמעותי נוצר מתוך מפגש חי בין תוכן עולם לתוכן נפש, מבוגר וילד, ילדים לבין עצמם וכל ילד עם עצמו. אי לכך כל ההנחיות הרשומות מטה הן רק המלצה, רמז, חומר לעבודה ולמחשבה. אין כל כוונה ליצור תוכנית לימודים סגורה, … [קרא עוד ...]
תוכנית הלימודים ודגשים עבור בית הספר היסודי – כיתות א'-ח'
ההבנות המובאות להלן נובעות מתוך ההתבוננות בשלושה היבטים: ידע האדם והתפתחות הילד תוכנית הלימודים תהליך שבעת שלבי החיים. אלו מנסים ליצור, יחד עם הכרת היסודות של אמנות עיצוב הדיבור והניסיון האישי במפגש עם הילדים, דרך מעשית ומחקרית עבור המורה. התיאורים ינועו בין התמונה השלמה של שלב ההתפתחות של הילד לבין הפעילות הפנימית של עיצוב הדיבור. סקירה ההתפתחותית כבסיס לעבודת הדיבור האמנותי בבית … [קרא עוד ...]
המילה כתמונה – שלוש השנים הראשונות: כיתות א'-ג'
ההתפתחות וההתחנכות של הילדים דרך עבודת הדיבור היא במפגש עם טקסטים אומנותיים. אפשר לחלק את הטקסטים לשלושה סוגים (חלוקה שנכונה עבור כל הכיתות): דקלומים הקשורים לתקופות הלימוד, אלו משתנים בהתאם לתקופות הנלמדות ומחברים את הילד דרך פעילות הדיבור אל החומר הנלמד והעשייה בכיתה. דקלומים ושירים הקשורים לעונות השנה ומלווים את הקשר של הילד לטבע ולהשתנות החלה בו במהלך השנה והחגים. הסיפורת שמסופרת במהלך … [קרא עוד ...]
המילה כפעימה-ריתמית – "לב הילדות": כיתות ד'-ה'
בכדי להבין את המתרחש בנפשו של הילד בתקופת גיל זו, עלינו להתבונן בשלב הרביעי בשבעת תהליכי החיים של הצמח. שלב הגבעול והעלה, תנועת הגדילה הריתמית, בין ההזדקפות האנכית של הגבעול לבין ההיפתחות האופקית של העלה. שלב זה יכול להיות עבורנו תמונה עבור הקשר החדש של הילד לעולם סביבו - כמפוצל ומאוחד בפעימה חוזרת ונשנית. (אפשר לראות את הדינמיקה הזאת גם במתח בין איכות מזל טלה לבין איכות מזל מאזניים). בתקופה … [קרא עוד ...]
המלה כמחווה – שלוש השנים האחרונות: כיתות ו' – ח'
כעת נכנסים הילדים אל שלב חדש, ושונה מאוד במסע ההתפתחות שלהם במסגרת השביעון השני לחייהם. גם כאן אפשר לראות איך השינויים הפיזיים וההתפתחות הנפשית של הילד מקבלים מענה, מזון, הדהוד עם התכנים הלימודיים ועם הפעילות הנדרשת בעשייתם. כוחות החיים והגדילה שהתרכזו בשנתיים האחרונות במערכת הריתמית יורדים אל תוך הרצון, אל המערכת המטבולית ואל הגפיים. קוטב הדם מקבל דומיננטיות ועקב כך מתגלה האישי, הפרסונאלי של כל … [קרא עוד ...]
תנ"ך בבית הספר היסודי
גן וכיתות א', ב' סיפורי המקרא סביב חגים ומועדים. מסופרים בעל-פה באירועים שונים. אין הכוונה ללימוד שיטתי של סיפורי המקרא אלא להתוודעות חווייתית לתכנים רלוונטיים סביב מעגל השנה. סיפורי המקרא מסופרים בצורה חופשית, בזיקה לחג או לאירוע ומותאמים לקבוצת הילדים עמה עובדים. בכיתות א', ב' אפשר גם ליצור בצבע, צורה, צליל או בהצגה בהקשר של הסיפורים. בכל מקרה הדגש הוא על החוויה הנפשית, על העניין, החום והקשר … [קרא עוד ...]