כיתה א'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

המטרה בכיתה א' היא ליצור מעבר ממשחק לעבודה בדרך משחקית, מלאת דמיון ואמנותית. הילדים לומדים תחילה על ידי חיקוי המורה ובעזרת שירים, דקלומים וסיפורים. חשוב שהעבודה לא תהיה טכנית, אלא מלאת שמחה וקצת מתוך תודעת חלום. במובן זה יכולה להיות איכות של משחק חופשי, מלא חיים ודמיון באווירה.

בכיתות א' עד ד' עומדת הסריגה במרכז. בנים ובנות לומדים לסרוג עם שתי מסרגות, מסרגה אחת ומחט סריגה. הסריגה מטפחת כשרים רבים ומגוונים בגוף ובנפש הילדים. ראשית מיומנויות של מוטוריקה עדינה, זריזות אצבעות וידיים. שנית מדובר על עבודה ריתמית, חוזרת על עצמה ומזכירה את הנשימה, בכך היא מטפחת ומחזקת את כוחות הנפש, את הרגש והחוויה. לא פחות היא קשורה לחיזוק וטיפוח של הכוחות המנטאליים של הילד. זאת על ידי טרנספורמציה, בה יסוד שקיים בממד אחד, החוט, הופך לאריג דו-ממדי עם תפקיד תלת-ממדי. הקשרים שיוצרת מלאכת הסריגה מדמים את הקשרים שאנו עושים בחשיבתנו. זו היא למעשה תמונה מעשית ופיזית של תהליכי חשיבה. בכך היא מכינה בצורה הטובה וההרמונית ביותר את כוחות החשיבה והתודעה. היכולת לסרוג וליצור מוצר יפה ושימושי מביאה בנוסף לביטחון ולהכרה ביכולת שלי לעשות וליצור דברים.

במובן זה הילדים יכולים לפתח חוש לעיצוב מעשי, לצבעים מתאימים ולצורות פשוטות. רצוי להדגיש לאורך כל תהליך עבודה את החיבור בין האסתטי, היפה לבין המעשי.

הערה: בכיתות א' – ד' יש משמעות רבה לכך שהתנאים לעבודה במלאכת היד יהיו אופטימליים. חשוב להקצות לתחום חדר מלאכה שערוך לעבודה, מקושט ויוצר אווירה של עבודה ומלאכה. כמו כן כדאי לחלק כיתות גדולות לשתי קבוצות ולעבוד בנפרד עם לא יותר מ – 15 ילדים בקבוצה.

הצעות תוכן:

• הפרדה ידנית של צמר לחוט
• ליבוד צמר
• סריגת אצבעות והכנה של חבל, מפות, שטיחים
• הכנת מסרגות מעץ  (הילדים מכינים לעצמם את כלי העבודה)
• סריגה תוך שימוש בתפרים פשוטים ותפרי קצוות: גמדים, כדורים, תיקים לחליליות, בובות וחיות קטנות, מטליות לסיר ועוד. לעתים קרובות מתחילים בכותנה לבנה לפני שממשיכים לצמר, בצבעי יסוד (את לימוד הסריגה עצמה רצוי לעשות בקבוצות קטנות של לא יותר מ – 10 ילדים ובליווי של מספר הורים. לאחר שרוב הילדים תפסו את הטכניקה אפשר לחזור לעבודה בקבוצות גדולות יותר)
• חפצי צמר רקומים בחוט משי עם קווים ישרים ואלכסוניים
• מיתרים לידיות או חבלי קפיצה, שימוש בכותנה או חבילת חוטים, הידיות נעשות מעץ
• לכל אורך השנה התייחסות לחגים ואירועים דרך תחום המלאכות: כוכבים מנייר משי וחנוכיות לחנוכה, קישוטים לסוכה בסוכות וכדומה.

כיתה ב'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

בכיתה ב' ממשיכים ומעמיקים את חווית הסריגה. יש המתחילים סריגה במסרגה אחת במהלך השנה ויש הדוחים זאת לכיתה ג'. אם ממשיכים עם שתי מסרגות אפשר לסרוג חיות קטנות, כדורים ועוד. בקשר למעבר מגירי שעווה לעפרונות יפה להכין עם הילדים את הקלמר לעפרונות. שוב יש פה חיבור בין יופי לבין שימושיות.

מסרגה אחת: כאשר שתי הידיים תרגלו סריגה פשוטה וסריגת שמאל באורח מספק, סריגה במסרגה אחת יכולה להתחיל. הדגש הוא על היד הדומיננטית ואף על הצד הדומיננטי של הגוף. לחילופים בין תפירת שרשרת לתפירה כפולה יכולה להיות השפעה הרמונית על הטמפרמנט של הילד.

הצעות תוכן:

• סריגת אצבעות, סריגה צרפתית, הכנה ושימוש בסריגת ננסי
• סריגת שמאל
• סריגה במסרגה אחת, תוך שימוש בתפירת שרשרת ותפירה כפולה להכנת: רשתות לכדורים, תיקים לחליליות, תיקים קטנים וכדומה. כמו כן סריגה במחט תפירה למחזיקי-תצלומים עגולים
• חוטי צמה להכנת רצועות ומיתרים
• אפשר לסרוג או ללבד בגדים לבובות
• תפירת קווי תפר עם תפר עליון או תפר רץ
• הכנה של קלמר לעפרונות
• לכל אורך השנה הכנת מוצרים וקישוטים בהקשר לחגים ולאירועים

כיתה ג'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

במהלך השנה פעמים רבות ניתן להבחין בקפיצה התפתחותית של הילדים, התעוררות מסוימת מהחלום והמשחקיות ועבודה יותר מתוך פליאה, השתאות וגם הבנה. מתבקשת גם קפיצה בקושי ובאיכות של העבודות.
במידה ולא עשינו זאת בכיתה ב' כדאי כעת לעבור לעבודה עם מסרגה אחת. הטכניקה קשה יותר ודורשת יותר ערנות, ספירה וחשיבה. עבודות: כובעים, תיקי רשת, תיקים, נעלי בית ועוד.
אפשרות נוספת: הכנת בגדים ללבוש. מתחילים בראש, סורגים ביד או במחט-סריגה כובעונים. הטכניקות הנלמדות ניתנות ליישום גם במקום אחר. יש מרחב רב לדמיון הילד בהכנת בובות-כפפה.

הצעות תוכן:

• סריגה ביד/במחט סריגה: כובעים, אפודות, צעיפים
• סריגה ביד או במחט סריגה של בובות-כפפה
• רקמה במשי בכדי להעלות את ערך הצורה ולבטא את השימוש בחפץ
• חיזוק תפרים בסיסיים ותפירה
• תרגול הטכניקות שנלמדו
• לכל אורך השנה הכנת מוצרים וקישוטים בהקשר לחגים ולאירועים

כיתה ד'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

לאחר השנה העשירית יכול להתפתח יחס חדש והרבה יותר מודע ליופי, לעיצוב אמנותי ולביטוי אישי. הרקמה עומדת כעת במרכז. אלמנט שכיול לסייע בשלב זה בהתפתחות הילד הוא התפר המצולב. בסימטריה שלו, שנתמכת על ידי צבע וצורה, הוא מסייע לילדים לרכוש ביטחון וחוסן פנימי בשלב ראשוני זה של פיתוח עצמאות. כעת מתחילה להתעורר בהם הבנה לתכנון משמעותי ההולם לתכליתו של החפץ. פעולת ההצלבה מחוזקת על ידי טכניקות צמה ומקלעת.

הצעות תוכן: 

• הכנת כריכה לספר התורה (שבהרבה מבתי הספר ניתן בטקס חגיגי בראשית כיתה ד'), כך שהילדים רוקמים מוטיבים או קישוט, או אותיות על הכריכה
• תפר מצולב תפור ביד
• הילדים יכולים לתכנן בעצמם ולהכין כריות סיכות, או כריכות ספרים רקומים או תפורים, תיקי חלילית, תיקי כתף ועוד
• עבודה גדולה לסיכום יכולה להיות הכנת כרית מעוצבת ברקמת צלבים
• מקלעות, מיתרים וחבלים חזקים – מורכבים יותר
• לכל אורך השנה הכנת מוצרים וקישוטים בהקשר לחגים ולאירועים

כיתה ה'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

בגיל זה לילדים יש צורך חדש בהרמוניה; הם נראים כנחים בתוך עצמם בצורה טובה אבל עוד מעט, בסוף השנה או בשנה הבאה רובם כבר יגיעו לשלב הכאוטי של טרום גיל ההתבגרות. את לימודי הסריגה מסיימים בלימוד טכניקה חדשה: סריגה עגולה בחמש מסרגות. בטכניקה זו יוצרים חללים עגולים של בעלי נפח פנימי – תמונה חיצונית של לידת הנפש הממשמשת לבוא. יש צורך בהרבה תודעה ונוכחות בשעת העבודה, להרבה ילדים אתגר משמעותי ביותר.

במשך השנתיים הקרובות השתנות הידיים והרגליים יוצרת צורך בבגדים, והילדים מתכננים אותם בעצמם בהתאם לשימוש. הפן המעשי חשוב ביותר, עבודה לצורך קיומי שלי או של הקרובים לי. כמו כן השילוב בין המעשי ולבין היפה.

הצעות תוכן:

• סריגה בחמש מסרגות: גרביים, כסיות, כפפות, כובע, חם-צוואר
• שימוש בטכניקת ליבוד להכנת בגדים
• חיזוק מיומנויות תפירה
• לכל אורך השנה הכנת מוצרים וקישוטים בהקשר לחגים ולאירועים

כיתה ו'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

כמענה לשלב הפסיכולוגי בו נמצאים כעת הילדים, שלב אשר מוביל לגיל ההתבגרות וכרוך בשינויים גדולים (נפשיים ופיזיים), אפשר להסתייע בהכנת חפצים תלת ממדיים. כדאי לעבוד על דמויות אדם או חיה: בובות או חיות רכות (על פי תכנון ודוגמות עצמיות). היבטים חשובים הם ההיפוך של פנים לחוץ (התואם לניסיונות הראשונים של הילדים להציג בחוץ את חייהם הפנימיים), של מילוי ועיצוב. הילדים מזדהים מאד עם החיות או הבובות אותם הם יוצרים, וכך נוצר מעין תהליך של הנפשה. תהליך שיכול לסייע בלידת הנפש העצמית.

העלייה בגודלם ובכובדם של הילדים מכוונת את תשומת לבם לכפות הרגליים. לכן הם יכולים להכין כעת נעלי בית, לתכנן את הצבעים ההולמים לתפקוד.

הצעות תוכן:

• דמויות אדם כבובות. דגש על תהליך עבודה שלם – מהתכנון ועד לגימור
• יצור חיה ממולאת בבד באותו האופן
• הכנת נעלי בית מלובדות למעלה עם סוליות עור
• מקרמה, רשתות דייג, סלי רשת לקניות, צמידי-ידידות

כיתה ז', ח'

נקודות מבט ונושאים כלליים:

כאשר הילדים קרבים לבשלות פיזית, בשיא גיל ההתבגרות, המודעות לגוף תופסת מקום חשוב בחיי הנפש. מודעות זו לצורה הגופנית יכולה להיות מתועלת לביגוד. ניתן להכין שורטס, חולצות, חלוקים, מכנסיים, טרנינג ועוד. התלמידים יכולים לתכנן את בגדיהם הן מבחינת הגזרה והן מבחינת קישוטים, רקמות, תוספות וכיו"ב.

בבתי ספר ולדורף רבים עוברים הנערות והנערים לעבודה במכונות תפירה, תחילה במכונות תפירה עם דוושות (שימוש במכונה זו נותן שפע אפשרויות לתרגול שיתוף הפעולה בין ריתמוס כפות רגליים, מיומנות ידיים וריכוז) ואחר-כך במכונות תפירה חשמליות. העבודה עם המכונה דורשת כבר ידע טכני, שימוש נכון, כללי בטיחות והבנה מכנית של פעולת המכונה. כל אלה צריכים זמן והכנה.

אפשרות נוספת שיכולה להיעשות במקביל לעבודה בבד או במקומה היא עבודה עם עור. העור קשה יותר מהבד ודורש כוחות פיזיים גדולים יותר. העבודה עמו דורשת גם היא בקיאות בשימוש בעזרים, כלים ומכונות.

הצעות תוכן:

• עבודת עור: חגורות, פאוצ'ים, סנדלים
• נעלי בית, סנדלים או מוקסינים כולל עיבוד תכנית לצורת נעליים והכנת דוגמאות (מעור או מבד או שילוב של שניהם)
• ניתן לעבוד במתודות שונות, תוך שימוש בחומרים כגון בד, עור או חוטים קלועים ועוד
• תפירה ידנית פשוטה של בגדים, חולצות, מכנסיים, מעילים, תיקים, תרמילי גב וכדומה
• תפירה במכונה של בדים ביתיים, סינרים, מכנסי התעמלות, פיג'מות, חולצות, מכנסיים, בגדי ספורט
• תחפושות להצגה
• אפשר להכין נולי יד וללמוד טכניקות אריגה פשוטות