ציור בבי"ס יסודי

כיתה א'

מבוא

שיעורי ציור בכיתה א' מסייעים להכשרת החושים, המזינים את נפש הילד. כאשר צבע נתפס על ידי החושים קיימת בנפש תחושה פנימית שלו. תחושה זו יכולה להוביל אל מעבר לגבולות הנפש הסובייקטיבית לעולם של איכויות אובייקטיביות, מוסריות (שוב, ראה תורת הצבעים של גטה שכולה עוסקת בניסיון להגדיר ולאפיין את הרושם הפנימי שיוצרים הצבעים השונים). בכיתה א' המטרה היא להכיר ולאפיין את 'תנועת הנפש' המתעוררת על ידי צבעים. הילדים לומדים להכיר תנועות נפש אלו בפעילות הציורית; הם לומדים לאפיין אותן כשדנים בתמונות למחרת היום בו צוירו. חשוב ליצור אווירה שקטה ולא נחפזת בשיעורי ציור. לילדים דרוש גם זמן לביסוס כל הרגלי העבודה המעשיים, שנוגעים להכנה לשיעורי ציור ולסידורם לאחר מכן.

אפשר להיעזר בסיפורי הצבעים, שמציגים את התרגילים ומאנישים את הצבעים באפיוניהם ויחסי-הגומלין ביניהם: "צהוב הוא האופי הקורן העליז שמתפשט בכל מקום לתוך העולם; בכל מקום אליו הוא הולך הוא מבהיר דברים. יום אחד הוא פוגש בדרכו כחול, שיושב שם בשקט…". יתכן שסיפורי צבעים אלו יהיו האפקטיביים ביותר אם ילוו את תהליך הציור עצמו, כך שיוכל להתרחש דיאלוג בין הצבעים. דבר זה גם מעניק דרך מלאת דמיון, שמציעה לילדים עזרה טכנית בשעת הציור; לילד הססן הצהוב המשמח יכול להציע אפיון כמו "צהוב רוצה לזרוח ישר דרך הדף, ישר מעלה עד לקצה ומעבר לו", או לילד נחפז יותר, "כחול הוא חזק מאוד אבל הוא לא רוצה להיות חזק מדי ולקחת את הזוהר מהצהוב." דימויים כאלה יכולים לסייע לילדים, מבלי להזכיר את הצבעים עצמם.

האם המורה מצייר עם התלמידים או מציג זאת לפני כן, או אינו מצייר כלל אלא רק מתאר את התהליך במילים – דבר זה נתון להחלטתו של כל מורה. כל שלושת האפשרויות יהיו הולמות בנסיבות שונות. בתרגילי צבע פשוטים יכול המורה להדביק דף רטוב על הלוח ולצייר לפני הילדים. אם הציור אינו נמשך זמן רב מדי, הוא יחזיק מעמד מספיק לפני שיתייבש ויתקלף. יש לכך את יתרון ההיראות. היתרון העיקרי הוא בהצגת השימוש במכחול, אשר הילדים יכולים ללמוד הרבה יותר טוב על ידי חיקוי מאשר הוראות מילוליות.

משעה שקשת תרגילי-היסוד בצבעים הציגה את הצבעים ואת הטכניקות הציוריות, אפשר לצייר בזיקה לתוכן הסיפורי של השיעורים: מעשיות, אגדות, משלים ומיתוסים. הדבר תקף לכל הכיתות מכיתה א' ואילך. בתחילה מדובר יותר בשיקוף האווירה הסיפורית: יער חשוך, שיער הזהב של הנסיכה, גלימת הנסיך; אך בהדרגה הציורים נעשים פיגוראטיביים יותר, מופיעות בהם דמויות צמחים וחיות ולאחר מכן דמויות אנושיות. השאיפה הנה תמיד שהדמויות יעלו מתוך הצבע עצמו ולא יהיו מאוירות או מוגדרות בקווי-מתאר. עד כיתות ד' או ה' לא נעשה שום ניסיון לכפות צורה כלשהי של פרספקטיבה, מלבד בדרך בסיסית ביותר, עם עצים הצומחים מעלה מתוך האדמה או בדומה לכך, למרות שהילדים חופשיים לצייר את הדימויים בכל דרך שהם מרגישים לנכון. צבעי מים נותנים עצמם לאווירות טבע, אף שלא נעשה ניסיון לכפות כל צורה של נטורליזם. הצבעים יתאימו לאווירה בדרך הקרובה יותר לציורים אקספרסיוניסטיים, למשל בציורי נוף וצמחים של נולדה, או אף באקוורלים המופשטים פורמאליים יותר של פאול קלי. התפתחות זו קשורה בארבע הכיתות הראשונות ולא תחזור בתיאורים הבאים.

הצעות תוכן:

• להתחיל בשני צבעים, תחילה מנוגדים כמו צהוב/כחול, ואחר כך לעבור גם לצמדי צבעים דומים יותר כמו כחול/ירוק. ללמוד להכיר ולחוות את הקוטביות המשתנה והמתח בין הצבעים השונים.
• לצייר בצבעי-היסוד צהוב, אדום וכחול ובכל השילובים ביניהם.
• משטחי הצבע נבחרים בחופשיות על ידי הילדים לאחר שהמורה סיפר להם 'סיפור צבע'.
• הגדלת הפלטה על ידי הוספה של שלושת הצבעים המעורבבים על-ידי צבעי היסוד.
• יצירת בסיס יסודי בטכניקת רטוב על רטוב כולל ההכנה הדרושה (הרטבת הנייר וחיבורו ללוח).
• ציור על נייר צבעוני, או בתחילה לצייר בצבע דליל אחד וכשהצבע נספג כליל בנייר להשתמש בצבע שני.
• אווירות של מעשייה, סיפור או אגדה מתוך הסיפורים עצמם.

 

כיתה ב'

מבוא

בהתאם לנושאי הלימוד ובמיוחד הסיפורת של כיתה ב' הילדים יכולים לבטא את עצמם בצבע, שוב מתוך הצבעים ובשיחה ביניהם. "סיפורי צבעים" יכולים גם בשנה זו לעמוד במרכז העבודה, כך שהילדים ילמדו להשתתף בחיי הרמוניות הצבעים.

הצעות תוכן:

• תרגילים שתכליתם לאפשר לילדים להתנסות בהרמוניות הצבעים, שהינן:
  • אופייניות (אדום וצהוב, צהוב וכחול, כחול ואדום, כתום וירוק, ירוק וסגול, סגול וכתום)
  • משלימות (אדום וירוק, צהוב וסגול, כתום וכחול)
  • חסרות אופי (צהוב וכתום, כתום ואדום, אדום וסגול, סגול וכחול, צהוב וירוק, כחול וירוק)
• תרגילי חילופים: לדוגמה הצבע האמצעי משתנה לצבע המשלים שלו, בעוד שהצבעים הסובבים נותרים כמות שהם. אחר משתנים הצבעים הסובבים בעוד שהצבע האמצעי נותר. דבר זה נעשה עם התמונות הנוכחיות של הילדים, דהיינו, התמונה האינדיבידואלית היא מושא התרגיל. אפשר לעשות זאת בסדרת תרגילים.

 

כיתה ג'

מבוא

אחד הדגשים של כיתה ג' יכול להיות  'מעשה הבריאה הגדול' של העולם (בראשית) ועיצוב בקנה-מידה קטן של העולם באמצעות חקלאות ובניית בית. שיעורי ציור יכולים לאמץ נושא זה. הילדים חוקרים לא רק את יצירת התמונה על ידי צבעים, אלא גם את הדרך בה מתהווים הצבעים המעורבבים עצמם. בכל מקרה הציור הופך להיות יותר קשור לתכנים של התקופות ויכול ללוות אותם בביטוי אמנותי בצבע.

הצעות תוכן:

• כיצד צבעי היסוד צהוב, אדום וכחול נוצרים מתוך אור וחושך.
• כיצד נוצרים הצבעים המעורבבים ירוק, כתום וסגול
• שבעת ימי הבריאה כתרגיל ציור בצבע, המתחיל מבריאת האור, קיטוב אור וחושך, בריאת הלמעלה ולמטה, האדמה והמים, ממשיך לצמחים ולחיות ולבסוף מופיעה הדמות האנושית, ההופכת לשניים – כל אלה יכולים להיווצר כצורה שלמה מתוך הצבעים.
• ציור של מוטיבים מתוך בעלי המלאכה, חקלאות, בניית בית ותכנים אחרים של תקופות הלימוד. הדגש עדיין על עבודה מתוך הצבעים ופחות על העתקה מדויקת של המציאות.

 

כיתה ד'

מבוא

עד ראשית כיתה ד' הילדים ציירו בצבעי מים בכדי ליצור הרמוניות צבע ו'סיפורי צבע' בדרך חופשית. כעת, בזיקה ללימודי חיות או לסיפורים בשיעור-הראשי (מיתולוגיה לדוגמה), התרגילים מוצגים בדרך שמאפשרת לצבעים להתאחד לצורות שמתארות את תמצית הנושא באופן פיגוראטיבי. ציור ב'כתמי צבע' דורש מהילדים ריכוז רב. יש למצוא את הצורה מתוך הצבע ואת הצבע מתוך הנושא היומי.

הצעות תוכן:

• לתת לצורות בעלי חיים לעלות מתוך הצבע, כך שאווירת של חיה מסוימת נוצרת מתוך עבודת הצבעים (גווני צהוב שונים שיוצרים את הסוואנה האפריקאית ומתוכם את האריה).
• ציור בזיקה ללימודי טבע, עצים, נופים פשוטים עם גבעות והרים ושמים, דוגמות שדות בגוונים חומים, ירוקים וצהובים, צורות כלליות פשוטות של מבנים כגון טירה או כנסיה גדולה, בית חווה או אסם.
• נושאים פיגוראטיביים המתייחסים לחלק הסיפורי בשיעור הראשי (מיתולוגיה, גיאוגרפיה).
• ציור על נייר צבוע יוצר אפשרויות חדשות ורחבות יותר עבור יצירת הרמוניות צבעים ואווירות צבע.

 

 

כיתה ה'

מבוא

ציור יכול להדהד או לקלוט לתוכו נושאים מהשיעורים הראשיים ולהחיות אותם באופנים אמנותיים. יש לחזור ולומר שאין זו שאלה של איורים בציור, אלא יש לתת לצבעי הטבע למצוא את צורותיהם הם. כך יכולים שיעורי ציור להציע העמקה איכותית של נושאים שעולים בשיעור-הראשי. לימודי הצמחים למשל מאפשרים גם הם לקחת את מה שנאמר ונשמע לתוך שיעורי הציור.

הצעות תוכן:

• פיתוח אווירות צמחים מתוך צבעים שונים ועד לציור של פרח או צמח מסוים.
• מעתה ואילך יכולים הילדים להתחיל לעבוד עם הבחנות וגוונים עדינים יותר של צבע.
• כעת חשוב להביט בדרך בה ניסו הילדים במודע לגלות וליצור הבדלי צבעים, יותר מאשר להתבונן בצירופים המופלאים של אקוורל כשמתבוננים ודנים בתוצאות השיעור.
• אפשר לצייר מפות שמציגות הבדלים איכותיים בין קו החוף לאוקיאנוס, צורות נהר, הרים ומישורים וכדומה.
• אפשר לקחת דימויים מיתולוגיים שונים ולתת להם ביטוי בצבע.

 

 

כיתה ו'

מבוא

כמו בנושאים אחרים, גם ציור צריך לקחת בחשבון את השנה השתיים-עשר והאפיונים השונים של התפתחות פסיכולוגית שהיא מביאה עמה. הצעות שטיינר לתכנית-הלימודים בציור ורישום נוגעות למעבר לרישום בשחור-לבן, לעיסוק באור ובצל. התלמידים מכוונים להבין את האופן בו נוצרים צללים, לערוך התבוננויות מתאימות על כך ולבטא זאת ברישום. יש דרכים שונות לגשת לציור אור-צל ולחקר הצללים. הנה שתיים מהן:

1. אפשרות אחת היא לעזוב את הצבע ולעבוד רק עם פחם, גיר או עפרון רישום. משמעות הדבר היא כי מכיתה ו' ואילך הציור מוחלף ברישום.
2. אפשרות נוספת היא להמשיך בציור ולטפל בשאלות על ידי תרגילי ציור.

הצעות תוכן לעבודה ברישום:

• מתוך התבוננות, תחילה בעצמים פשוטים, לעבוד עם פחם, גיר או עיפרון רישום.
• להדגיש את היווצרות הצורה מתוך אור וצל, מתוך גווני השחור, אפור.
• רישום של עצמים דוממים, צמחים ועצים, חיות וחלקי גוף.

הצעות תוכן (לציור):

• להגיע לאפור ושחור מתוך שלושת צבעי היסוד והצבעים המעורבים. זה תהליך ציורי ארוך שדורש התפתחות בשלבים.
• להגיע להצללה באפור ושחור על ידי שימוש בצבעים; ניתן לבחון זאת בנושאים מלימודי צמחים (עצים) או מינרלוגיה. במידה ואספקט הצל נלמד באמצעות לימודי עצים ברישום, ניתן לשנות זאת לצבע.
• נושאים ציוריים משיעורים-ראשיים כגון גיאולוגיה או היסטוריה.

 

 

כיתה ז'

מבוא

במקביל לעבודה ברישום אפשר לתרגל טכניקה חדשה, ציור בשכבות. זו דורשת מהתלמידים לתרגל סבלנות (לחכות עד שהדף, או שכבת הצבע, יבשה) ואיפוק; הם לא יכולים פשוט להתחיל בהתלהבות ולהמשיך בכך. גם הצבעים אינם מציעים את הסיפוק הבסיסי של השנים המוקדמות, שכן יש להשתמש בהם באופן מאוד עדין והם חיוורים ביותר. טכניקה זו מציעה מגוון אפשרויות חדשות להשגת הבחנות ועומקים של צבע.

נושא ה'פרספקטיבה' ברישום וציור נלמד, גם מתוך קשר לנושאי תקופות היסטוריות וגיאוגרפיות: רנסנס, מגלי עולם, תיאורי נוף.

ציור יכול גם להתרחב בדרך נוספת בהקשר לגיאוגרפיה. אם יבשת אסיה נלמדת בתכנית-הלימודים של כיתה ז', התלמידים יכולים לתרגל ציור בדיו. סגנון הציור הסיני דורש ריכוז ושליטה עצמית כה רבים, שהדבר יכול להיות בעל ערך מחזק ומעודד לא רק לילדים בודדים אלא גם לרשלנות של גיל ההתבגרות בכלל. מבחינת משמעת עצמית, זו יכולה להיות הקדמה טובה לציור שכבות.

הצעות תוכן:

• ציור שכבות בצבעי מים
• תרגול התחלתי עם צבע אחד
• יישום מודע של פרספקטיבה על ידי רישום ואחר-כך בצבע
• להתבונן מה הצבע דורש מהתלמיד בקומפוזיציה ציורית
• רישום וציור דיו בהקשר לשיעורי גיאוגרפיה
• עבודה במכחול ועט דיו
• הכנה מתאימה של הדף
• הכנה פנימית של הצייר לעבודה במכחול

 

 

כיתה ח'

מבוא

ממשיכים בציור שכבות והטכניקה נעשית מושלמת יותר. הילדים יכולים לממש אותה משימה פעם ברטוב על רטוב ופעם בציור שכבות. תכלית תרגילים אלה היא לפתח את יכולת התלמידים לשפוט ולחזק את הבנתם של הציור כאמנות. מה משמעותה של עבודה  עם צבעים בטכניקה מסוימת ונושא מסוים, או כנגדם ובכך כנגד הנושא. בדרך זו מתרגלים באורח אמנותי הכרח, התנגדות וחירות.

הצעות תוכן:

• המשך ציור שכבות.
• לימודי טבע עולים לגמרי מהצבעים, תוך שימוש במגוון טכניקות.
• תרגול מטמורפוזות במעבר מרטוב על רטוב לשכבות ולהיפך.
• טרנספורמציה של ציור אור-צל, או קומפוזיציות שחור-לבן לאימגינציות צבעוניות, כגון מלנכוליה, או הירונימוס הקדוש בחדר עבודתו של דירר .
• אפשר לערוך תרגילים דומים עם סקיצות העיפרון של פרנץ מרק שמחליפות את מחקרי החיות הצבעוניים שלו.