תוכנית הלימודים במלאכות ובאומנויות בבית הספר התיכון ממשיכה את לימודי התחום בבית ספר יסודי. גם בגיל הנעורים יש משמעות רבה ללימוד באמצעות עשייה. עבודה בחומר בעלת משמעות, ריתמוס וכיוון יוצרת הרמוניה בכשרים הנפשיים של הילד בחשיבה, ברגש וברצון. היא גם מטפחת בצורה היפה ביותר את הכשרים החברתיים של הילדים ואת יכולתם ליצור קשר ועניין אחד עם השני ועם המציאות סביבם. עבודה במגוון רחב של חומרים ויצירת מוצרים יוצרים איזון נכון בין לימוד עיוני ותהליכי חשיבה לבין תהליכים גופניים ונפשיים. איזון הדרוש כל-כך לכל נערה ונער בגיל ההתבגרות.
להתנסות מעשית בתחומי המלאכות יש לפחות שני פנים, הראשון לעודד ולטפח תהליכי לימוד שלמים ומלאי חיים, המתחילים בפעילות, עשייה ותרגול גופני. השני לכוון את הילדים ובני הנוער לעבודה מעשית, לחיבור עם החיים הממשיים, לרכישת בטחון במגע עם חומר ועם אתגרים פיזיים. אם תלמידים לא יתרגלו מלאכה עד דרגת מיומנות מסוימת במשך כמה שנים, קשה יהיה לרכוש אותה יצירתיות ופעילות עצמאית אליהן אנו שואפים. אם אנו רוצים שהתלמידים יתקינו דברים ממשיים, שמשרתים צרכים ממשיים בעולם, הם צריכים לקבל לכך התייחסות רצינית במערכת השעות וליווי מקצועי.
שטיינר עמד על כך שמלאכות וטכנולוגיה יתבססו על מפגש עם הצרכים האמתיים בעולם ולא על תהליך מלאכותי של הכנת תרגילים. הוא גם ציפה שכל ההוראה תהיה הכנה לחיים. הוא לא נתן הצעות ספציפיות רבות ביחס לשיעורי מלאכה בתיכון, אבל הוא כן הדגיש ביחס ללימודי טכנולוגיה שמשימות מעשיות רבות לא צריכות להיות מטופלות בשלב מאוחר מדי בחיים, כלומר יש לתרגל אותן בין גילאי 15 ל-18.
לימוד על ידי עשייה ולימוד מתוך מה שנעשה הנם במהותם תהליך מוסרי, שכן הרצון לעשות משהו טוב יותר מתעורר ומוטיבציה זו הנה אובייקטיבית ולא מרוכזת בעצמה. התלמיד חש צורך לקלוע סל טוב יותר, טוב יותר במובן זה שהוא משרת צורך אמתי ומתייחס באורח הרמוני לחומר עמו עובדים ולתפקוד אותו הוא צריך לבצע.
עם המעבר לבית הספר התיכון עוברים לעבודה עם חומרים יותר קשים, המצריכים יותר כוח ותנופה לשם עיבודם וכן משתנה סגנון העבודה. בין השאר חשוב לשים לב לאספקטים הבאים:
- הן איכות החומר והן האתגר שהוא מעמיד בפני הנערים צריכים להיות קשורים למקום ההתפתחותי בו הם נמצאים. האתגר הפיזי, הנפשי והמחשבתי חשוב ביותר.
- יש לתת יותר ויותר מקום לביטוי אישי, לדמיון ולטעם אישי בעבודות התלמידים. החיבור עם המוצר חשוב בכל שלב, מהתכנון ועד לגימור.
- יש לחשוב ביסודיות ולתכנן כל שלב בעבודה. זהו תרגול של חשיבה גמישה, של דמיון ושל יכולת ליצור תמונה מנטאלית של משהו, כאשר ניתן לבחון ולתקן כאשר התוצאה הופכת למציאות.
- התלמידים צריכים להעריך את יצירתם במונחי שימוש נכון בחומרים וטכניקה, בצורה ותפקוד ומבחינה אסתטית. על המוצר להתאים לתפקידו ולשימושו. נדרשת הערכה נכונה של התאמה למציאות מעשית.
- חשוב לשלב לימוד עיוני עם העבודה מעשית. אפשר למשל ללמוד על מקור ותהליכי הייצור של החומרים בהם משתמשים, על מהותם הכימית או הפיזיקאלית וכמובן את המיומנויות הנדרשות בעיבודם.
- שילוב של תקופות מעשה ותקופות עיוניות סביב תחום לימוד מסוים כפרויקט (למשל לימוד תקופת ביולוגיה יחד עם תקופת פיסול או תקופת כימיה עם נפחות) מחזק מאד את שני התחומים ונתון משמעות לתהליכי הלמידה.
מכיתה ט' ואילך המלאכות נלמדות לרוב בתקופות לימוד של מספר שבועות. מספר התקופות ומספר השבועות בכל תקופה משתנים בתלות במיקום והעדפות בית-הספר.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון