פירוט תכני הלימוד לפי הכיתות
כמו בשאר התחומים, אפשר במסגרת חינוך ולדורף להעלות הצעות או אפשרויות כבסיס לתוכנית לימודים. לא מדובר על תוכנית לימודים סגורה, שלמה או מחייבת אלא על כיוונים אפשריים שיכולים להתאים להתפתחות הילדים וצרכיהם בכל שלב ושלב. תוכנית לימודים אנושית ונאורה יוצאת תמיד מתוך הילדים עצמם והקשר הנוצר ביניהם לבין המורה.
כיתה ד'
נקודות מבט ונושאים כלליים בכיתה ד' נהוג בבתי ספר ולדורף, לאור הנחיותיו של שטיינר, לקיים תקופה אחת לפחות על החיות והקשר שלהן לאדם. תקופה זו נקראת בדרך-כלל "אדם וחיות" (בשינויים קלים) ומתמקדת באיכות הייחודית של הישות האנושית. האדם משוחרר במידה רבה מההתנהגות האינסטינקטיבית של בעלי החיים וגופנו הפיזי חסר את המאפיינים המיוחדים, המאפשרים לבעלי-חיים לחיות באופן כה מורכב כשהם מותאמים לגמרי לסביבתם. הייחודיות האנושית היא בחוסר ההתמחות של הגוף שלנו, המושגת בחלקה על ידי איזון הרמוני של אותם מאפיינים פיזיולוגיים, הנמצאים כהתמחויות בעולם החי. הזרוע והיד האנושיות משקפות זאת – חופש השימוש והתנועה שלהן עולה מתוך מפרקים ואצבעות שאינם מתמחים בפעולה מסוימת. ההיפרדות השלמה הצידה של האגודל מול האצבע ויכולת הזרועות להיפתח לרווחה מעידות על כך. הרעיון העומד מאחורי לימוד נושא זה הוא כי מאפייני חיות מסוימות מבטאים עיקרון של התאמה וייחודיות באיברי הגוף המיוחדים שלהם, מאפיינים המצויים באדם בצורה חבויה או 'צעירה' בהתפתחותה. למשל, מהתבוננות פשוטה עולה כי מערכת העיכול שלנו מגיעה לשיא ייחודי, חד-צדדי כמעט, בפרה או במעלה גרה אחר. לעומת זאת, החושים החדים של העכבר, למשל, שהוא פעלתן חסר מנוחה הרועד תמידית ברגישות עצבית, מראים כיצד מערכת העצבים והחושים שלנו דווקא נשארה מאחור בהתפתחותה לעומתו. צורת הראש המודגשת בקיפוד הים, בזמן שקרוב המשפחה שלו, כוכב הים, מציג את עצמו יותר כיצור 'גפיים' – כל אלה נלמדים בייחודיותם בעולם בעלי החיים, ומושווים למערכות ואיברים באדם. השוואות אלה אינן מובאות כאן כתיאוריה, אלא כגישה דרכה ניתן לאחד את מה שנראה כשונות מגוונת וחסרת פשר ולקשרה לישות האנושית בדרך אמנותית ומלאת משמעות. הילדים כאן, בדרך אגב, יכולים לפתח רגישות למה שהנו אנושי ומהותי בזקיפות הגוף, בידיים החופשיות, ביכולת הדיבור ובתודעה העצמית. מורה המתעמק בנושא יכול לקרוא בכתביו של רודולף שטיינר בהם הוא נותן דוגמאות רבות למבנה הבסיסי של האדם המורכב משלוש מערכות הקשורות זו בזו: הראש ומערכת העצבים, העיכול והגפיים, והמערכת המרכזית המקשרת של הלב והנשימה. מבנה זה קיים בפיזיולוגיה של הגוף האנושי בצורה די מאוזנת, וכל מערכת כזו יכולה הייתה להתעצם בהסתגלויות של בעלי חיים מסוימים לסביבות מחייה שונות. שילוב של אמנות בתהליכי למידה מלווה בצורה מובנת מאליה את השיעורים: את החיות השונות ניתן לרשום, לצייר, לבטא בסיפור ובשיר, להמחיז וכיו"ב. לא מדור בגיל זה בלימוד טכני או הישגי אלא בעיבוד אמנותי, שלם ככל האפשר ומגוון של ידע חיצוני.
הצעות לתוכן:
- הקיטוב של ראש אנושי וגפיים (עיגול מול קווים) ובתווך צורת הבינים של מרכז הגוף (הטורסו).
- לימוד מבחר קטן של חיות מוכרות ובלתי מוכרות כבסיס למאפיינים וליחסים כאמור לעיל. דוגמאות: פרה, עכבר ואריה (או יונקים אחרים) הממחישים מגמות שונות, כשם שעושים זאת תמנון, חילזון וקיפוד ים אצל חסרי החוליות. מוטב לעודד התבוננות מעמיקה והתנסות עשירה עם מספר יצורים שנבחרו היטב מלנסות ולעשות זאת עם רבים מדי, תוך סיכון שהשיעור יהפוך רק ל'מחקר טבע', חשוב ככל שיהיה.
- גפיים שונות של חיות ממחישות את הנושא שתואר לעיל ביחס ליד האנושית ועוד.
- היד והזרוע האנושית כתמונה לחירות האנושית – לא הפיזיולוגיה של מפרקים ועצמות, אלא המחווה והמציאות המעשית של תנועתן. בדומה, כף הרגל האנושית, עצם הירך ועמוד השדרה המאפשרים זקיפות, ומובילים את נושא הייחודיות האנושית.
- דוגמאות לדרך בה גבולות הגוף האנושי מתרחבים בעזרת טכנולוגיות ואמצעי תרבות. החל באת חפירה וכלה במטוס, המצאות אנושיות המשיגות את מה שמשיגה ההתנהגות האינסטינקטיבית של גירית ושל ציפור, עם הגפיים המתמחות שלהן.
- בעלי-חיים שמשקפים איכויות נפשיות בסיסיות ותכונות פנימיות: נקודת המבט של העיט מהגבהים; עוצמת הרצון של השור; איזון של כוח, חן, גמישות וחוסר פחד באריה.
לימוד מאפיינים שכאלה בעולם בעלי החיים ממשיך גם במהלך כיתות ה', ו', ז' ו-ח', כאשר עם הזמן בוחרים נושאים מתוך הזואולוגיה אשר מאפשרים יותר ויותר חקר פעיל של התלמיד המתבונן. הדגש ממשיך להיות על איכויות, ניגודים ויחסים של חיות עם האדם ובינן לבין עצמן; בהתבוננות זו אנו נמנעים בד"כ מההתעקשות הדרוויניסטית הרווחת בה מפרשים כל איבר כבעל תפקיד מועיל הישרדותית וכל התנהגות של בעל חיים כ'אסטרטגיה של הישרדות'.
כיתה ה'
נקודות מבט ונושאים כלליים: את תלמידי כיתה ה' מאפיינת פעמים רבות השלווה היחסית שלפני הסערה של גיל ההתבגרות. אלגנטיות והרמוניה ניכרים בריצה ובהתעמלות של הילדים. זה יכול להיות זמן מתאים ללימוד צמחים, שצמיחתם ותנועתם ניחנת ביופי איטי ושקט של צורה, מחווה וצבע. רגשות כבוד, תודה ועניין צריכים למלא תקופה זו ולהעמיק את רגישות הילדים לאדמה כאורגניזם חי. הגישה האקולוגית מובילה את תהליכי הלימוד. הצמחים לעולם אינם מנותקים מהסובב אותם. יש להתבונן בכל צמח בהקשר של וביחס אל הנוף הסובב אותו, האקלים והקרקע בה הוא צומח. צמח יחיד בעציץ, או גרוע מכך, שנחתך ונבחן תחת המיקרוסקופ, מבטא בידוד ופרגמנטציה ולכן שייך ללימודי התיכון. ילדים בגיל זה צריכים להכיר את מגוון הצורות של הצמח על פני האדמה, במחוות אופייניות של מיני צמחים ויחסם לחרקים ולקרקע תוך התפתחותם מזרע לגבעול, עלים, פרח ופרי. יש כמובן גם תפקיד להתבוננות בהבדלים ולמתן שמות לצמחים ולמשפחות השונות, אך כל זיהוי שיטתי והגדרה של פרחים קוטע את הקרבה החמה שעצים ופרחים מקומיים מביאים עמם בגיל זה. ניתן לכנות את חלקי הצמח השונים בשם, אך יש להדגיש את הקיטוב והניגוד של שורש וגבעול, עלה ופרח, זרע ופרי – אלו מזינים את העניין של כיתה ה' יותר מאשר הפרטים המופיעים בספר לימוד רגיל. לימוד הצמחים דורש התבוננות שקטה ומדויקת, חוש לזיהויה של התנועה שבצמיחה והערכה לטרנספורמציה של הצורה ולמטמורפוזה של איברי הצמח השונים. מחקרי גתה על הצמח ומחקרים עכשוויים בכיוון דומה מהווים מקור עשיר של חומרים היכולים להוביל את הילדים לגישה הוליסטית שכזו. שילוב של אמנות בתהליכי למידה מלווה בצורה מובנת מאליה את השיעורים: את הצמחים והחיות השונות ניתן לרשום, לצייר, לבטא בסיפור ובשיר, להמחיז וכיו"ב. לא מדובר בגיל זה בלימוד טכני או הישגי אלא בעיבוד אמנותי, שלם ככל האפשר ומגוון של ידע חיצוני. הצעות לתוכן:
- נופים מקומיים מוכרים וסוגי הצמחים שצומחים בהם; חשוב שהילדים יכירו את השמות של הצמחים והעצים המקומיים לצורך התייחסות.
- ניגודים של אזורים שונים על פני האדמה: מדבר מול יער מול טונדרה; המעבר מהקוטב לאזור המשווני ומההרים הגבוהים לאזורים המישוריים ולחופי הים.
- חלקי הצמח השונים ומושגיהם: זרע, נבט, שורש, גבעול, עלה, פרח ופרי יכולים להיות מתוארים ביחס לתווך הסובב אותם, לעונות השנה הרצויות להם כמו גם לניגודיהם ולהתפתחותם המיוחדת בצמחים שונים (ירקות מאכל לדוגמא, שמביאים לידי ביטוי חלק אחד בדרך-כלל באופן קיצוני).
- ניתן להביא כמה סוגי צמחים לא פורחים (פטריה, חזזית, טחב, שרך) הנלמדים יותר כמחוות צורניות ביחס לצמחים הפורחים (השרך כהתגלמות העלה המחובר למים) מאשר מתוך השוואות מפורטות ותיאוריית האבולוציה.
- התבוננות בנביטה ובצמיחה של זרעים, מתוך דגש על הצורה והמחווה ולא על הפרטים והשמות הטכניים.
- עצים ביערות כקהילות של צמחים (על בעלי החיים הנלווים אליהם) ויחסם למזג האויר, לקרקע ולנוף. ניתן להקים משתלה לעצים, מזרעים או מייחודים, בה ניתן להמשיך ולעבוד בכיתות הבאות, עד לשיא של נטיעת השתיל שילד טיפח בחצר ביה"ס או בסביבתו. זה יכול להוות פרויקט לטווח ארוך המתחיל בתקופת בוטניקה זו. כך ניתן להמשיך במה שהוחל בו כאן גם בכיתות ו', ז' ו-ח', מתוך קשר טבעי ומעשי לתכנית הלימודים של הגינון, כמו גם גאוגרפיה וגאולוגיה. בדומה להמשך לימוד בעלי-חיים, כך גם ההיבטים הנבחרים של עולם הצומח ומתודת הלימוד יפגשו דרך חשיבה סיבתית יותר בכיתה ח'.
- כהמשך למתודולוגיה של כיתה ד', ניתן ללמוד כמה קבוצות של חיות בפירוט רב יותר, כאשר מציגים כיצד בתוך קבוצה אחת (כמו העופות) מופיעים ניגודים כהתמחויות. זה יכול לכלול:
עופות
- הדורסים עם חושי ראייה ושמיעה מוגברים, כגון עיטים, ניצים, בזים וינשופים
- עופות אוכלי נבלות כגון נשרים ועורבים
- ציפורי שיר
- עופות מים: ברבורים, אווזים, ברווזים; ציפורי ים כגון אלבטרוס, שחפים, יסעורונים, קורמוראנים; עופות מים ארוכי רגל כגון סיקסק או אנפה; פינגווינים וציפורים צוללות
- עופות שלא מעופפים: תרנגולת, יען, אמו
טורפים
- דובים
- חתולים גדולים, השוואת האריה (שהוא טורף פחות מתמחה בטיבו) עם הצ'יטה כמתמחה, חתולים של היערות הטרופיים כגון טיגריסים, ושל ההרים – חתולי בר, פנתר
- זאבים ושועלים
אוכלי-עשב
- עיזי הרים, יעלים
- אייל, השוואת צורות קרן צבי עם קרן אייל
- ג'ירפה ואנטילופה עם האנטומיות והרגלי המרעה הייחודיים להן
- היפופוטם, חזיר, קרנף
כיתה ו'
נקודות מבט ונושאים כלליים: מעולם החי והצומח אפשר להתקדם לגאולוגיה ולימוד המינרלים, כמרכז לימודי המדעים בכיתה זו. בגיל זה פוגשים הילדים את ההתחלה של סיבתיות והחשיבה של הילד מחפשת כיצד דבר אחד משפיע על דבר אחר בתור 'סיבה'. תורת הסלעים והמינרלים מביאה בפני הילדים את הדבר הקשה והמוצק ביותר כנושא, מאפיין שהולם לרוב את ההתפתחות השכלית והרגשית. בשלב זה גם ניתן להבהיר יותר את היחסים בין מבנה הצמח, הסביבה והאקלים המתבטא במחזורי החיים של עונות השנה. גם במקרה ועושים שוב תקופה על חיות יש לעשות שימוש ראשוני במושגים סיבתיים. הגאולוגיה היא הבסיס לגאוגרפיה הפיזית; היא מעניקה את היסוד הפיזיקאלי לכל סוגי הקרקע הנוצרים כל אחד מסלע מסוים. קרקע ומסלע מסוימים הם בסיס לצומח ייחודי אשר בתורו נותן חיים לבעלי חיים מסוימים. ככלל, נושא הגאוגרפיה חשוב ביותר, ומאפשר לתלמיד להעריך את ההשפעה המכרעת שיש לאקלים על חיינו, ועל אזורי הצמחייה העולמיים וההיבטים הכלכליים של חקלאות הצמחים (חיטה במזה"ת ואורז בסין, קפה וקקאו בטרופיים וכו'). אם לא התחלנו עם כך קודם, רצוי מכיתה ו' ואילך לבנות תכנית הלימודים בעיבוד אדמה וגינון. העבודה בגן הירק יכולה להפגיש את הילדים עם עולם הצומח בדרך ישירה ומעשית. רצוי לערוך שיעור שבועי אחד או שניים, שימשיכו עד כיתה ח'. הדגש יהיה על טיפוח הקרקע, על עישוב וטיפול ועל קטיף של פרחים וירקות. האפשרויות יהיו מגוונות בהתאם למיקום בית-הספר ולמשאבים הזמינים, אבל הצורך העיקרי הוא לשמור ולפתח את זיקת הילדים לעולם הצומח. במהלך השנים הם לומדים באופן מעשי מציאותי על מחזורי גידול, הכנת קומפוסט, בדיקת מזיקים וחיי מדף של פירות וירקות. גם בלימוד נושא כה "מוצק" כמו הסלע או המינרל אפשר ורצוי לשלב אמנויות בתהליכי ההוראה. אלה מעודדות ידע רחב ומקיף ומערבות את כל ישותו של הילד בתהליך הלימוד. רישום של סלעים שונים או אבנים, ציור של נוף גירי או גרניטי, חיבור של סיפור על תהליך יצירת אבן הגיר, שיר על אבן יקרה – אלו ועוד עומדות כאפשרויות לפני כל מורה. המשך לימודי הביולוגיה יכול לעשות שימוש בנושאים הבאים (הצעה כללית):
יונקים
- פיל – חיה אינטליגנטית וחברתית ביותר עם התפתחות מתמחה של חדק (כיד) ואוזן ענקית
- דולפינים ולווייתנים – בע"ח אינטליגנטים וחברתיים של האוקיינוס
- כלב ים – יונק ימי בעל יכולת הסתגלות ייחודית (דם מועשר ביותר בחמצן)
- קנגורו – יונק כיס ייחודי אוסטרלי עם כף רגל מפותחת ביותר
זוחלים
- נחשים – האיכות הדומיננטית היא במבנה עמוד השדרה והחוליות
- צבי יבשה – איכות דומיננטית של שריון עור נוקשה
דגים
- תיאור ולימוד המורפולוגיה של דג אופייני
- נדודי דגי הסלמון והצלופח
רכיכות
- צדפות, קונכיות פשוטות
- חלזונות
- תולעים – תולעת הגשם (בהקשר לגינון)
חרקים
- מחזור החיים של הפרפר והקשר האינטימי שלו לפרח
- חיפושיות, כנימות עץ ועוד חרקים שניתן למצוא בגן הירק
- חרקים בעלי אופי שונה: החיפושית כאב טיפוס מטבולי; הפרפר כטיפוס "עצבי"; הדבורה – כטיפוס "ריתמי" (ראה ספרו של Suchantke מטמורפוזה)
- מחזור החיים של הדבורה – כולל טיפול וטיפוח של דבורים – דבש, שעווה ועוד
- נמלים ומושבותיהן
צמחים פורחים
- הכרות עם גאופיטים: נרקיס (בצל) חבצלת (קנה שורש) רקפת (פקעת)
- צמחים ממשפחת המצליבים על פירותיהם המיוחדים
- הכרות עם הדגניים המיוחדים והמוזרים כל כך
- השפתניים – צמחי רפואה ותה בעלי שמנים אתריים
- סחלבים – חרק או פרח?
כיתה ז'
נקודות מבט ונושאים כלליים תקופה מרכזית בביולוגיה יכולה לעסוק בבריאות ובתזונה, והיא מעניקה, ע"פ רודולף שטיינר, הזדמנות אחרונה לפתח אינסטינקט בריא באשר למה 'טוב לך', הן במזון לקיבה והן בתזונה לחושים. תפקיד ההורים והשפעתם באים כאן לידי מבחן ולאחר שהנחו את הילדים בהיותם צעירים, הם זקוקים כעת לחיזוק לפני שהמתבגרים הופכת חזקים ומתנגדים. כעת ניתן גם לגעת בתחומים של היגיינה אישית ומיניות לפני גיל ההתבגרות עם ההתפתחות של תודעה עצמית ראשונית לגוף ולאיברי המין. הגברת המודעות למה שנקלט בחושים ולעומס הטכנולוגי של חיי המתבגרים, לאוויר שקולטות הריאות והזיהומים האפשריים שלו וכמובן למזון המוכנס לפה – קושרת את הלימוד של נושא זה לסביבת החיים ולבעיות האקולוגיות של הדור, תוך פיתוח אחריות בצעירים לבריאותם העצמית. אחריות עצמית כוללת ומתבססת על כבוד לאחר. בדרך הולמת לגיל של ילדי כיתה ז', כדאי לערוך שיחה על אחריות שקשורה ביחסי מין ובהורות ולפתח דיון סביב נושאים כמו מניעת הריון ואהבה. זה יכול להתחיל בפשטות על ידי הסבר לסיבת הווסת והמחזור החודשי אצל הנערה, או שניתן להתחיל דיון על כתבה שהופיעה במגזין כלשהו לנוער. בהקשר של בריאות ותזונה אפשר גם לגעת לראשונה בנושא העישון, אלכוהול והסמים. נקודת המבט היא מתוך הקשר לבריאות הגוף ואבריו ושמירה על צלם האדם. לא צריך להפחיד את הילדים ולא לפחד מהנושא אלא ליצור שיח פתוח, בו משולב הידע הנכון להתפתחות הילד על נושאים אלו ומתן אפשרות לילדים להביע את עצמם בנושא.
הצעות לתוכן:
- תשומת לב לחושים: ידע מעשי על חוש הראייה (למשל, קריאה בתאורה מתאימה), שמיעה (אוזניות ומוזיקת מועדונים), טעם וריח (ריחות ובשמים מלאכותיים), מגע (אריגים ואלרגיות).
- תשומת לב לריאות: ידע בסיסי של הלב ומחזור הדם, בפירוט מספיק למסקנות מעשיות (למשל הגנת קנה הנשימה על ידי ריסים; היחסים הקרובים של אוויר ודם דרך הקרומים העדינים של נאדיות הריאה), אך לא לתכלית לימוד אנטומי מלא.
- תשומת לב לתזונה: ידע בסיסי של מערכת העיכול, אולם כפי שנזכר לעיל, דגש על הנדרש להערכת גורמים לבריאות ארוכת טווח (למשל, הצורך בסיבים תזונתיים בכדי לעורר את צינור המעי, הצורך בריתמוסים של ארוחות, הימנעות מתרגילים ואמבטיות אחרי ארוחות כבדות): חלבון, פחמימות, שומנים, מינראלים וויטמינים, אך במובן שבריאות הגוף כולו מהווה יותר מסך המרכיבים של מאזן מספרי; השקפות תזונתיות אחרות (למשל צמחונית, מקרוביוטית, טבעונית); מזון אורגני; מזון מהיר; 'לעשות דיאטה'; הצורך בתרגול יומי.
- הצורך בשינה ובפעילויות יומיומיות מאוזנות.
- מחלות הקשורות בכך (למשל סרטן ריאות, נפחת הריאות, השמנה, אנורקסיה, סכרת).
- חומרים שיכולים להזיק: אלכוהול, ניקוטין וחשיש; הטבע המהותי של התמכרות (אם לקפאין, לשוקולד או לסוכר ואם הרגלים רעים כגון כסיסת ציפורניים) והצעדים לזיהוי הדבר ושינויו.
- צמחי מרפא (למשל קמומילה, קלנדולה); שימושים בהם למשחות, תה ועוד.
- בריאות אישית והיגיינה: הזעה, טיפול בשיניים ובנשימה, עור, קרקפת (ומניפולציה תקשורתית סביב אלה); רחיצת ידיים, נגיעה במזון והקשר שלהן לבריאות (למשל בקטריות, כינים, וזיהומים)
כיתה ח'
נקודות מבט ונושאים כלליים: בגיל זה מתרחשת טרנספורמציה בכל ישותו של הילד, עד כי ניתן להתייחס אליו כאל סוף הילדות. רודולף שטיינר מתאר שלב חיים זה כ'בשלות לאדמה'. במקביל לפרצים חדשים של צמיחה והבשלה גופנית, נפתחים ממדים פסיכולוגיים חדשים וארוכי טווח, יחד עם ניתוק יחסי של קשרים קודמים לבית, לבית-הספר ולחברויות. הדיסוננס בין התהליכים הגופניים לאלה הפסיכולוגיים מעלה שאלות לא מודעות וקיומיות שמובילות את הצעירים אל מעבר לסף, אל שינוי גדול בחייהם, אל המעבר לתיכון. מטרת המחנך בשלב זה היא ללוות צעד חשוב זה בהתבגרות תוך כדי התמקדות (כמו אצל המתבגרים) בגוף הפיזי החיצוני. לכן אנחנו מכוונים את תשומת הלב הביולוגית שלנו אל המאפיין המת של הגוף, הדבר שהכי פיזי אצלנו- שלד העצמות המינראלי, ועושים זאת בדרך אמנותית ומעשית, העוזרת לנערים להתבסס בתוך ההתנסויות הגופניות החדשות שלהם. פרטי השלד אינם חייבים להיות נכונים ומדויקים מבחינה אנטומית כמו בלימודי רפואה; חשוב יותר להראות כיצד העצמות מתמודדות עם הכבידה ומתנגדות לה על ידי הזקיפות או משנות אותה לתנועה (למשל הקימור הייחודי של כף הרגל ופיתול השדרה, המכניקות של יכולת התנועה) והרלוונטיות שיש בהקשר זה למתמטיקה (למשל חתך הזהב) ולפיזיקה (למשל תפקיד עקרונות המנוף). ניתן לייחס את המחווה של עצמות ספציפיות (למשל עצם הירך) לכל ארכיטקטורת השלד, כאשר רישום ויצירת מודל בפיסול בחומר שומרים על אלמנט אמנותי חי ורמת התבוננות גבוהה. אפשרות נוספת היא לימוד המבנה הפנימי של העין ו/או של האוזן, אשר יכול להוות דרך נוספת להכיר כיצד החיצוני הופך לפנימי ועובר טרנספורמציה על ידי צורתן ותפקודן.
הצעות לתוכן:
- הצורה והתפקוד של עמוד השדרה והקשר שלו לזקיפות
- צורת כף הרגל, הקימור שלה ויחסו לזקיפות
- חתך הזהב והקשר שלו ליחסים בגוף בכלל ובשלד בפרט
- הקיטובים והניגודים בצורת עצמות הראש, החזה והגפיים
- הזיקה שבין עצמות ושרירים במפרקים מרכזיים ועקרונות המנוף הקשורים בכך
- חקר צורות של עצמות ספציפיות, כגון חוליות בעלות צורות הפוכות, עצם ירך
- צורה ותפקוד של העין ו/או האוזן האנושית
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון