גאוגרפיה – מבוא

כולל מדעי האדמה, מדעי הסביבה, גאוגרפיה אנושית וכלכלה

לימודי הגאוגרפיה פונים אל הרצון הבריא של כל ילדה וילד לצאת אל הסביבה, לחוותה, להכירה ובכך ליצור תמונת עולם. תמונת עולם זו חשובה בילדות ביותר משום שהיא מהווה חלק משמעותי בהשגת זהות אישית. זהו חלק מהשתוקקותה של האנושות לאינדיבידואליזציה. כל ילד חייב לשלב תמונת עולם עם מודעות גופנית, על מנת לדעת היכן הוא ומי הוא[1].

גאוגרפיה, על כל היבטיה, מהווה תחום לימוד מרכזי בתוך תכנית הלימודים של בית ספר ולדורף. בהגדרתה הרחבה ביותר היא כוללת היבטים רבים של העולם סביבנו. יחד עם זה, למידה על העולם סביבנו היא נושא מורכב המכסה תחומים רבים אשר קשורים למקצועות רבים אחרים. אולם בעיקרו של דבר, למתודולוגיה של לימוד גאוגרפיה בבתי הספר ולדורף ישנם מספר נושאים בסיסיים:

• גאוגרפיה פיזית או טבעית
• גאוגרפיה חברתית
• גאוגרפיה התפתחותית או פנימית

הראשונה מתארת בשיטתיות את תופעות כדור הארץ, פני שטחו, פנימיותו והאטמוספרה שלו. השנייה שוקלת את ההשפעה האנושית על הסביבה, השלכותיה הכלכליות ומערכת היחסים בין אופיו המסוים של אזור גאוגרפי לבין ההתפתחות החברתית והתרבותית של האנשים אשר חיים שם. השלישית מתייחסת לשאלה כיצד מודעותם של בני אדם לסביבתם משתקפת בדרך בה הם רואים את העולם וחווים את עצמם בתוכו; וכן עוקבת כיצד תהליך זה מתהווה דרך התפתחותו של הילד. המתודולוגיה של תכנית ולדורף מבקשת לשלב את שלושת הגישות הללו.

תמצית השיטה היא להתקדם מן השלם אל החלקים אשר יש ביניהם יחסי גומלין. להתחיל בעולם הידוע ולהתקדם אל הבלתי ידוע לפני החזרה לידוע. זהו מסע של גילוי. אין לדוגמא ללמוד את אזורי כדור הארץ כחלוקות של שטח כדור הארץ בלבד, אלא כבעלי אופי מסוים אשר הינו תוצר של התופעות שלהם. זוהי מערכת היחסים הפנימית שלהם אחד עם השני אשר ממלאת את האזורים בתוכן.

הבסיס ללימוד גאוגרפיה הוא התפיסה של כדור הארץ כשלמות מורפולוגית ופיזית, כאורגניזם. יש להכיר ביחסי הגומלין של החלקים בתוך השלם של כדור הארץ כאורגניזם, ובו זמנית בשלם כישות מתפתחת. הדגש הוא על גאוגרפיה של אקלים שבה ניתן לראות בקלות את החלקים כהיבטים של מערכת אקלים כלל-עולמית (זרמי אוקיאנוס הם דוגמה נוספת לכך). חקירת התופעות האופייניות של אזורי אקלים שונים יכולה להיעשות באופן גנרי, כסוגים ללא קשר למיקום (אזורי קו המשווה או טונדרה); או על ידי התייחסות ספציפית לאזורים עצמם. שתי השיטות טובות עבור תכנית הלימודים של ולדורף.

היחס לגיוון המוחשי שיש בכל אזור חשוב גם הוא. חשוב כי התלמידים יוכלו לדמיין גם את ההקבלות עם מה שהם מכירים ואת ההבדלים במרחק וקנה מידה של אזורים בלתי מוכרים של כדור הארץ. שטיינר הדגיש זאת:

"בהתמודדות עם המרחב אנו דוחסים את רוחו ונשמתו של הילד, אנו מורידים אותה אל הקרקע. על ידי לימוד גאוגרפיה בדרך כזו שבה הילד רואה את מה שאנו אומרים לו אנו גורמים לאיחוד זה בתוכו. ברם, חייבת להתקיים ראייה אמתית של המרחב. הילד חייב, לדוגמה, להיות ער לכך כי מפלי הניאגרה אינם נהר האלבה! עלינו לעזור לו להבין כי מרחב עצום משתרע בין השניים".

כיתות א' עד ח'

מבוא

גאוגרפיה הינה מקצוע אשר עשוי להוליך את הילדים "אל הקרקע" וכך להכינם לבגרות גופנית פיזית. טרם הליכתם לבית הספר ואפילו במהלך השנתיים הראשונות בו, לילדים יש מודעות חלומית למדי לגבי העולם כמכלול. למידה על הסביבה מובילה אותם לתפיסות יותר ערניות ומבדילות. עד לגיל שבע או שמונה אחדות זו קיימת מעצמה; לאחר מכן היא דורשת טיפוח באמצעות חיבור יותר מודע עם העולם. חיבור זה נעשה בעזרת תיאורים צבעוניים וחיים של מקצועות ואומנויות אב-טיפוסיים וזירת התרחשותם. תיאורים כאלו מושלמים על ידי פעילויות מעשיות כגון חקלאות, עיבוד מזון, בניית בתים וגינון. השאלה כיצד זה נעשה משתנה בהתאם לאופי הילדים, המורה, מיקומם וכיו"ב. ייצורם ועיבודם של חומרים טבעיים הינו הבסיס לכלכלה אנושית וחיבור זה לטבע הוא היבט גאוגרפי חשוב.

אם ברצוננו לעזור לילדים להיכנס לשותפות עם הטבע עלינו לאפשר להם ללכת אל מעבר לידע האינטלקטואלי בלבד, מהסוג אשר נצבר על ידי למידה עקיפה על הטבע (למשל דרך מדיה ותקשורת אלקטרונית). זהו לימוד שמעריך רגשות אמתיים כלפי העולם הטבעי. רגשות אשר תמיד יובילו לפעילות שפויה ולמערכת יחסים אחראית בין בני האדם והטבע.

לכיתות א' עד ג', ניתן לסכם כך את המטרה הכללית של למידה על הסביבה: היכרות וחיבור עם הסביבה המקיפה אותנו ועם העבודה שבני אדם מבצעים ותוצאותיה. בכיתה ד' ההבחנה בין התחומים השונים מתחילה להיות יותר בולטת. ניתן ידע מקומי על האזור המידי של חיי התלמיד והוא מתרחב עם הזמן (כדי לכלול גאוגרפיה, אסטרונומיה פשוטה וחקר בני אדם, בעלי חיים וצמחים וכן היסטוריה). מכיתה ד' והלאה המקצועות המובדלים מקבלים את שמם, אך הם צריכים להילמד במשולב בתוך חוויה כוללנית של העולם סביבנו.

אי לכך, בהמשך, לימודי סביבה יהיו לעתים גם חלק משיעורי היסטוריה. לדוגמה, כיצד תוצאות התרבות הגרקו-לטינית, של ימי הביניים ושל ההיסטוריה הקרובה, כמו גם פירות המצאות המהפיכה התעשייתית, עודם משפיעים על חיינו וסביבתנו היום. באופן דומה, לימודים סביבתיים בשיעורי גאוגרפיה צריכים להראות כיצד אקלים ואדמה קשורים לתחבורה, למסחר, לכלכלה ולדרך החיים של חברות שונות. לימודים סביבתיים מתקשרים גם לשיעורי אנגלית בצורת חיבורים בנושא עסקים ולשיעורי חשבון בצורת חשבון מסחרי. שטיינר אפילו חשב כי שיעורי דת יכולים גם הם להיות חלק מחינוך סביבתי.

מטרת החינוך הכללית לשנים 9 עד 12 היא כזו: למלא את הצורך הקיים אצל כל ילד לחוות את המציאות, כלומר את המשמעות הכוללת של הטבע והעולם, כדי שיוכל לפתח את אהבתו כלפיהם וליצור עמם קשר. זוהי מטרה משותפת לכל תכני תכנית לימודים. לימודים סביבתיים אף משחקים תפקיד חיוני במדעי הטבע (פיזיקה וכימיה). בעיני שטיינר היה חשוב כי צעירים בכיתות ז' ו-ח' יקבלו שיעורי פיזיקה על החיים, שיעורים אשר ייתנו להם הבנה לגבי יחסיהם עם המקיף אותם.

אנו חיים בעולם אשר נוצר על ידי בני אדם, עוצב בהתאם למחשבות אנושיות, עולם בו אנו משתמשים בשעה שאיננו יודעים ומבינים דברים רבים עליו. העובדה שאיננו מבינים הרבה ממה שנוצר על ידי בני אדם אחרים, יצירות שהן פרי מחשבה אנושית, היא עובדה בעלת חשיבות רבה בהקשר למצב נשמותיהם ורוחם של אנשים. הדבר הגרוע מכל הוא לקחת חלק בחוויית עולם זו, אשר נוצרה על ידי בני אדם, מבלי להתאמץ להבין אותה. עקרון זה מוביל לניסוח מטרות חינוכיות כלליות עבור גילאי 12 ואילך, ביחס לדרך שבה "העולם והחיים סביבנו" משפיעים על כל השיעורים: עלינו להיות מכוונים לכך שהילדים יבנו מושגים, ידע וכישורים יסודיים קודם כל בכל מה שקשור לפעולות היסוד של החיים סביבם. את זאת נעשה לא רק כדי להעניק להם ביטחון אלא גם בכדי לטעת בהם את ההשתוקקות והרצון לדעת הכול על מה שמתרחש סביבם.

לסיכום, ניתן לומר שעד גיל 12 משימתה של תכנית הלימודים בגאוגרפיה היא להוריד את הילד אל הקרקע ולהעיר אותו אל העולם שסביבו. מנקודה זו תכנית הלימודים עוברת דרך גאוגרפיה תרבותית בכיתות ז' ו-ח' עד התייחסות אל העולם כאורגניזם חי אחד בבית הספר העל-יסודי. בבתי ספר מסויימים, תלמידי כיתה ח' מבצעים פרויקטים במהלך השנה אשר קשורים ללימודי סביבה ומציעים להם הזדמנות להעמיק ידע בנושאי החיים, ובכך מספקים את סקרנותם ומקדמים את התפתחותם.

במקומות מסוימים נבנו תכניות לימודי סביבה מיוחדות לתיכון, בשילוב פרויקטים מעשיים שונים, כמו גם תכניות לימוד ופרויקטים במקצועות טכנולוגיים. בתי ספר ולדורף מסוימים הפכו גישה סביבתית משולבת זו לבסיס אשר עליו פיתחו צורות חדשות לבית ספר התיכון.

תכנים אפשריים לתוכנית הלימוד בגאוגרפיה:

(יש להתייחס לכל התכנים במובאים להלן כאל הצעות בלבד, יותר מתוכן זה או אחר חשובה רוח הדברים וההתייחסות החיה להתפתחות הילד ולצרכים של הילדים אתם עובדים)