לימודי היסטוריה בבית הספר התיכון

הדגש המתודי בלימוד ההיסטוריה בבית ספר יסודי הוא על סיפורים: תיאורים מלאי חיים והנפשת הנפשות הפועלות, המאורעות והתהליכים. חשוב שהילדים יתחברו עם המתואר, ירגישו את הדברים בכל לבם ויזדהו או ירגישו דחייה ממעשי אנשים בעבר. אנו למעשה בונים מעין תשתית של זיכרונות, חוויות, דמויות ותמונות, תשתית שעליה יש לבנות הלאה בבית הספר התיכון.

מכיתה ט', עם רמזים והתחלות כבר בכיתות ז', ח', חשוב להדגיש גם את התהליכים ההיסטוריים העמוקים שמניעים את התפתחות האנושות. כעת יש לגשת לגורמים, לתוצאות ולכוחות שעומדים בייסוד הדברים. אנו עוברים מסיפור ותיאור (שעדיין מאד חשובים בכל גיל) למישור המחשבתי והרעיוני. במיוחד בכיתות ט' ו- י' רצוי לתת משקל לרעיונות, לאידיאלים ולמחשבות השזורים בתהליכים היסטוריים והמניעים אנשים ועמים. בני הנוער נמצאים בתקופה התפתחותית בה הם רגישים ביותר לאידיאלים ולרעיונות, כאשר אלה מהדהדים מהעבר הם מוצאים חיבור עמוק לשאלות ולאימפולסים שחיים בנפשם.

מבחינה מתודית רצוי לכוון את עצמנו לאיכויות הבאות:

ראשית כאמור לחדירת המאורעות ההיסטוריים באור החשיבה. כל מאורע היסטורי יכול לשמש זרז להתעוררות של כוחות התודעה המתפתחים בנערות ובנערים. שאלות היסטוריות הן תמיד גם שאלות של זהות, של אנושיות וכך של בחינת החברה בה אנו חיים כיום. בדרך כלל רצוי ללמד לפחות בשני שלבים נפרדים: הראשון, תיאור וסיפור המאורע עליו מדברים (שלב שיכול להיעשות גם על-ידי התלמידים עצמם, ראה בהמשך). מה קרה? כיצד? מי הן הדמויות המרכזיות? שלב השני, רצוי לאחר לילה (הווה אומר ביום שלמחרת) מדוע? מה הם הגורמים שהובילו לאותו מאורע? איזה דילמות עולות מהתיאור? מה היו ההשלכות של המאורע? מה הם הכוחות העמוקים שפועלים ברקע? בשלב זה חשובה ביותר השיחה, הדיאלוג וההשמעה של הדעות השונות. שלב שלישי יכול להיות עיבוד עצמאי של המאורע, בכתיבה, בציור, ברישום, בתנועה או בדרמה.

כיוון מתודי נוסף, הקשור לגיל בית הספר התיכון, הנו עידוד האקטיביות של התלמידים עצמם. בכל שלבי הלימוד הם יכולים וצריכים להיות מעורבים. מהבאת הידע לכיתה, דרך קריאת טקסטים היסטוריים בבית או בכיתה, עבודה בקבוצות על נושא זה או אחר, סיכום של תחום, הבאת דעה ועד למימוש של פרויקטים בתחומי הלימוד. לעומת בית הספר היסודי, במיוחד בכיתותיו הנמוכות, בהן המורה הוא מרכז התהליך הלימודי, הרי בגיל המבוגר יש לראות כיצד הופכים התלמידים עצמם למרכז ההתרחשות הלימודית. תקופת לימוד יכולה למשל להיראות כך שבשבועיים הראשונים מביאים בכיתה את הרקע והיסודות לתקופה או לנושא היסטורי, בשבוע השלישי עובדים התלמידים על עבודות אישיות סביב הנושא ובשבוע הרביעי הם מציגים בכיתה את הפרויקטים שלהם, בעל-פה, כרפרט של 15, 10 דקות ובכתב כעבודה כתובה. דרך מתודית נוספת: ביום הראשון לתקופה מחלקים לתלמידים משימות קטנות הקשורות אליה ובכל יום מעביר/ה תלמיד/ה אחר/ת את הנושא כפתיחה לשיעור.

פן חשוב הוא עידוד השיח. שאלות היסטוריות כאמור נוגעות בפן האנושי. כמעט בכל תחום הן מעלות דילמות, שאלות מהות ונוגעות כך בשאלות הפנימיות של בני הנוער: מה היא דרכי? מה אהיה בעתיד? איזה חברה אנושית היא הנכונה? לאורם של איזה אידיאלים ברצוני לכוון את עצמי? אם מדגישים את השיח הכיתתי, הקבוצתי והבין אישי יכול כל שיעור היסטוריה להפוך ולהיות קפיצת דרך התפתחותית עבור הנערות והנערים וגם עבור המורה.

כיוון מתודי חשוב נוסף הוא השילוב בין מורים שונים והוראה משותפת של נושאים באופן אינטגרטיבי. החלוקה לתחומי ידע צרים אינה עומדת במבחן המציאות, זאת משום שכל נושא וכל תחום מחוברים באופן טבעי לנושאים אחרים ותמיד ניתן להתבונן בהם מזוויות רבות ומגוונות. לימוד אינטגרטיבי של מספר מורים המשתפים פעולה ויוצרים יחדיו תמונה רחבה סביב נושא מסוים מהווה חוויה לימודית מעמיקה בהרבה וגם מעמידה בפני בני הנוער תמונה של שיתוף פעולה בין מבוגרים, תמונה חשובה ביותר בגילם. נושא בין-תחומי יכול להוביל לפרויקט אישי או קבוצתי, הנושא מאפיינים אמנותיים, עיוניים ומעשיים.

כיתה ט'

היסטוריה מודרנית עומדת במרכז. בני הנוער מגיעים בכיתה זו ל"עולם" וזאת במובנים רבים. הם שואפים (לא תמיד במודע) לדעת מה קרה לאחרונה, כיצד הגענו למצב היום, מדוע מעוצבת המציאות כך ולא אחרת ומה הם הכוחות שעומדים מאחורי מה שאנו שומעים ורואים סביבנו? שטיינר המליץ לעבור שוב על אותם תכנים שמלמדים בכיתה ח' אבל מנקודת ראות אחרת, רעיונית, מחשבתית. מכיוון שבלתי אפשרי להספיק בכיתה ח' את כל ההיסטוריה של העת החדשה – מהמאה ה- 17 ועד ימינו – הרי שהגיוני להמשיך מהנקודה אליה הגענו עם הכיתה בשנה שעברה (ברוב בתי הספר נעשה המעבר לתיכון בכיתה ט', כך שיש להתעניין במה שלמדו התלמידים בשנה בעברה ועד איזה נקודה הגיעו בכל תחום).

לרוב מדובר בכיתה זו על ההיסטוריה של המאה ה – 20. הן בהיסטוריה כללית והן בתולדות עמנו רצוי לעבור על התהליכים המכוננים של המאה שעברה (שגם אותם כמובן אין כל אפשרות ללמד במלואם), כך שגם מספרים את ה"סיפור" וגם מעמיקים בו לפי המתואר לעיל. חשוב במיוחד להעמיק ברעיונות שעיצבו מאה זו. היתה זו ה"מאה של האידיאלים". בשמם של רעיונות והשקפות עולם אנשים לאין ספור הקריבו ושיעבדו את חייהם. בני הנוער יכולים לראות את הכוח העצום של השקפת עולם, לבחון את הרלוונטיות שלה לחייהם וליצור בתוכם שיח אתה. כאמור זהו הגיל של האידיאלים הגבוהים – כמו גם של הנפילות המסוריות הגדולות – והמתבגרים רגישים במיוחד לאידיאלים והשקפות עולם.

תכנים אפשריים:

• תקופת היסטוריה כללית
  •  ההבטחה והגדולה לה ציפו מהמדע, מהטכנולוגיה ומהכלכלה המודרנית בראשית המאה ה – 20: ההישגים המדעיים, התפתחות הטכנולוגיה, רפואה מודרנית וכיו"ב.
  • האימפריאליזם של מדינות אירופה וכיבוש כלכלי ודתי של שטחי אסיה ואפריקה (חשוב לתת דוגמאות וסיפורים חיים).
  • מרוץ החימוש, הבריתות ומאזן הכוחות באירופה ערב מלחמת העולם הראשונה.
  • מלחמת העולם הראשונה. פרוץ המלחמה, מהלכה, במיוחד במזרח התיכון, סופה ותוצאותיה (במיוחד עיצוב מפת אירופה וההשלכות לגבי גרמניה).
  • המהפכה הקומוניסטית ועיצוב ברה"מ. העמקה באידיאולוגיה הקומוניסטית.
  • מוסוליני והפשיזם האיטלקי, כולל העמקה באידיאולוגיה הפשיסטית.
  • השקפות העולם הגדולות: ליברליזם, קומוניזם, סוציאליזם, פשיזם – תיאור, השוואה, הנגדה, ובעיקר שיחה וויכוח על האיכויות השונות.
  • תקופת בין המלחמות באירופה ובארה"ב במיוחד.
  • עלית הנאציזם בגרמניה, מהות הנאציזם, תורת הגזע.
  • המסלול המדיני שהביא למלחמת העולם השנייה, הפייסנות של בעלות הברית, הסכם מינכן.
  • מלחמת העולם השנייה (כמובן שרק בצורה מייצגת, יחד עם זה רצוי בכמה נקודות להרחיב ולפרט, למשל הקרבות המכריעים, הטלת הפצצה האטומית). סיום המלחמה וחלקות אירופה בין מערב ומזרח.
  • השואה של העם היהודי (יש בקרב תלמידינו ידע רב על השואה אבל בדרך כלל מאד מפוזר וכאוטי. במספר שיעורים אפשר לדלות את הידע מהתלמידים ולסדר אותו, להראות את הקווים המנחים וכיו"ב).
  • המלחמה הקרה (למשל דרך המרוץ הטכנולוגי, מלחמת הריגול, מלחמת קוריאה ווייטנאם, משבר הטילים בקובה ועוד)
  • התפרקות ברה"מ והשלכותיה.
  • עליית האסלם הקיצוני.
• היסטוריה יהודית / ישראלית

בהנחה שבכיתה ח' למדה הכיתה את תולדות הציונות והעליות הראשונות אפשר לעבור לתקופת המנדט וראשיתה של המדינה. אפשרות נוספת היא לעבור בצורה מסוימת על אירועים מרכזיים בתולדות המדינה ולהגיע עד ימינו. במקרה כזה צריך יהיה כנראה עוד תקופה בכיתה י' בכדי להשלים את התמונה. את ההיסטוריה של מדינת ישראל ניתן כמובן ללמד בצורות שונות. מספר דרכים אפשריות להדגמה:

• "תקופת גבולות" – מעקב אחר גבולות המדינה מתוכניות החלוקה (אם רוצים אפשר כמובן להתחיל בגבולות הממלכה הקדומה של העם היהודי: מלכות דוד ושלמה, בית החשמונאים וכיו"ב), דרך גבולות הפסקת האש בשנת 1949, הגבולות לאחר מלחמת 6 הימים, הסכמי השלום בהקשר זה, ועד תוכניות שונות לחלקות הארץ לשתי מדינות. בתקופה כזו רצוי מאד לסייר ולראות בשטח את הגבולות השונים, לשמוע אנשים ודעות ועוד. כמו כן רצוי לשרטט מפות במחברות תקופה.
• "תקופת מלחמות ישראל" – מעבר על קורות המדינה מנקודת המבט של המלחמות. לא נעים אבל מאד מלמד ונותן אפשרות להעמיק בסוגיות פוליטיות ואקטואליות רבות. גם כאן רצוי לשמוע אנשים עם זיכרונות ממשיים, לשרטט מפות ולסייר בשטח. (סדרת תקומה של הטלוויזיה החינוכית מצוינת כליווי לתקופה)
• תקופה בדגש הפן החברתי – ההיסטוריה של המדינה מנקודת ראות חברתית, המאבקים החברתיים הגדולים, הקשר לפוליטיקה, לכלכלה.

  כיתה י'

כעת, בכיתה י', יש לרוב נערות ונערי הכיתה יותר ביטחון עצמי, יכולת חשיבה בוגרת יותר ומשהו מסערות גיל ההתבגרות, בקרב חלק גדול מהם, נרגע. הכוחות המוקדשים ללימוד גדולים יותר מהשנתיים הקודמות וכך גם העניין, הסקרנות והצורך בתהליכי לימוד מעמיקים. בשלוש השנים הבאות עוברים שוב על מהלך ההיסטוריה, ממקורה הראשוני עם הופעת העדויות הכתובות הראשונות ועד לימינו. בכיתה י' מדובר על היסטוריה עתיקה: תרבויות העבר הגדולות. התלמידים שלמדו בבתי ספר ולדורף מביאים אתם אוצרות עצומים של ידע, סיפורים, תמונות וזיכרונות מלימודיהם בבית הספר היסודי. אפשר להתבסס על חלקם. כעת חשוב לא רק מה שקרה, הסיפור והתיאור, אלא לא פחות השאלות העמוקות שהובילו אל הדברים, הניסיון לגלות את החוט המקשר בין האירועים וגילוי הכוחות הפועלים בתולדות האנושות.

חשוב לעבוד עם התלמידים על שאלת ההתפתחות, הן ההתפתחות החיצונית של התרבות והטכנולוגיה והן הפנימית של נפש האדם. יחד עם הישגי התרבות היוונית הקלאסית בהגות, אמנות, ארכיטקטורה, שיטת ממשל ועיצוב החברה, האם אפשר גם לראות התפתחות פנימית לעומת התרבויות הקדומות יותר, כיצד חושב ומרגיש אמן שמפסל, מצייר וכותב שירה ברוח תרבות זו, מה ההבדל בינו לבין האמן של התרבות המצרית העתיקה. אלו שאלות שחשוב להתמודד עמן.

העמקה בתרבויות העתיקות נוחה במיוחד לעבודה משולבת בין מורים מתחומי ידע שונים: תרבות יכולה להיות מתוארת מפנים שונים ורצוי לעשות זאת. השילוב עם מורים לאמנות, לאזרחות, לפילוסופיה ולימוד משותף יכול לתת לבני הנוער חוויה מעמיקה בהרבה. במיוחד מתבקשת עבודה משותפת עם מורים לאמנות: ציור, רישום, עבודה בחומר, פיסול.

נושאי לימוד אפשריים:

• היסטוריה כללית – תרבויות עתיקות
  • שאלת תחילת ההיסטוריה, ממתי אפשר לדבר על היסטוריה?
  • התרבויות העתיקות ביותר של ציד ולקט, ציורי המערות הקדומים.
  • התרבות השומרית והבבלית העתיקה: כתב יתדות, חוקים, פולחן, מנהגים, אמנות.
  • התרבות המצרית העתיקה, במיוחד מעניין להעמיק בתרבות המוות המצרית ובפולחנים.
  • תרבות יוון הקלאסית, מה מיוחד כל-כך באמנות, בתרבות, בארכיטקטורה, במחשבה, בדמוקרטיה העממית ובפולחן בתקופה זו?
  • היווסדות רומא, הרפובליקה הרומית (במיוחד שיטת הממשל מלאת האיזונים והדקויות), יוליוס קיסר והקיסרות, נפילת האימפריה וסיבותיה.
  • רומא וירושלים, תקופת השלטון הרומי, הורדוס
  • ממלכת החשמונאים
  • היסטוריה יהודית / ישראלית

ראה כיתה ט'.

כיתה י"א

שטיינר וממשיכיו המליצו על התמקדות בתקופת ימי הביניים וראשית העת החדשה. במובן הכרונולוגי, לאחר תרבות רומא, יש בכך הגיון. מבחינה התפתחותית זו היא כיתה בה הרבה מהתלמידים חווים התעוררות של התודעה, החשיבה נעשית אינדיבידואלית, הרבה מחפשים כעת בצורה נוקבת משמעות ושאלות של זהות עולות בעוצמה בנפש. שאלות פילוסופיות, קיומיות יכולות להוות את לב תהליכי הלמידה. תקופת ימי הביניים יכולה לשאת עמה איכויות אלה. יחד עם תיאור התקופה מבחינה חיצונית רצוי להביא את הפילוסופיה הסכולסטית, את שאלות הדת והאמונה ואת הדיאלוג המעניין בין שלושת הדתות הגדולות באירופה אבל גם באזורנו, בעיקר סביב מסעי הצלב.

נושא נוסף יכול להיות תרבות אחרת לגמרי, דווקא מרוחקת וזרה יחסית, כמו תרבות סין, יפן, דרום אמריקה וכיו"ב. דווקא מתוך השונה והמוזר אפשר לעיתים להתבהר לגבי שאלות פנימיות של זהות ומשמעות.

במיוחד בכיתה י"א ו – י"ב מתאימים לימודים רב-תחומיים ואינטגרטיביים, כאשר נושא מסוים נלמד באמצעות מספר מורים מכיוונים שונים. כמו כן יש להדגיש כמה שיותר את המעורבות, הלמידה האישית והאקטיביות של התלמידים עצמם. למידה באמצעות פרויקטים למשל יכולה לתמוך מאד באיכויות אלו. המורה יכול עדיין להיות במקרים רבים מקור הידע, אך תפקידו העיקרי הוא ללוות את התלמידים בתהליכי הלמידה, לכוונם ולהפנות את תשומת לבם, מתוך ניסיונו, לצדדים ואיכויות שלא ראו או שיש להעמיק.

נושאי לימוד אפשריים:

• התמוטטות האימפריה הרומית והשלכותיה על אירופה, צפון אפריקה ואסיה.
• תמונת העולם של האדם בימי הביניים: אמונות תפלות, עמוק האמונה, אורח חיים, מנהגים וכיו"ב.
• השלטון הפיאודלי: חוקים, תקנות, הרגלי חיים, יחסים חברתיים, מעמדות.
• פילוסופיה של ימי הביניים (אוגוסטינוס, תומס אקווינס, סכולסטיקה).
• הדיאלוג בין שלושת הדתות הגדולות.
• הפילוסופיה של ימי הביניים (אוגוסטינוס, תומס אקווינס, סכולסטיקה)
• הרמב"ם – ביוגרפיה, עיקרי הפילוסופיה, השפעה.
• היהודים בימי הביניים – אורח חיים, זכויות וחובות, השפעות גומלין עם האוכלוסייה.
• תנועת הנזירים – היווצרותה, מאפיינים, ייחוד ומשמעות, השפעה.
• מסעי הצלב – תיאור המסעות העיקריים, גורמים, מנהיגים, תיאור המסעות, השפעה על א"י, על אירופה.
• מוחמד – חייו,עיקרי תורתו, התרחבות האסלם, הממלכה האסלמית.
• תור הזהב של האסלם, התרבות האסלמית – מדע, רפואה, אומנות, בנייה.
• האינקוויזיציה – רקע כללי, מטרות, שיטות העבודה, אישים בולטים, השפעה והשלכות .
• תרבות ביזנט – היווצרות האימפריה המזרחית, קונסטנטינופול בגדולתה, אומנות, מדע, שקיעה והתפוררות.
• תנועת המנזרים – הבנדיקטים / הפרנציסקנים / הדומינקנים – חיי המנזר, מנהגים, אמונה, חיי הגומלין עם האוכלוסייה והשלטון (ניתן לקחת גם תנועה אחת בלבד).
• האבירות – הכשרת האביר ומאפיינים עיקריים, צורת הלחימה, מיתוסים וסיפורי עם קשורים.
• קדושים, מרטירים ונזירים – תיאורי קדושים ונזירים, סיבות, השפעה ומשמעות התופעה.
• האדריכלות הגותית.
• מיתוסים ואגדות מימי הביניים (אגדות המלך ארתור, פרסיפל, אגדות עם יהודיות וכיו"ב).
• שירה וספרות בימי הביניים – כלליים או של התרבות היהודית בלבד.
• המגפה השחורה: תיאור המגפה וגורמיה, השלכות על האוכלוסייה, ניסיונות ההתמודדות, תוצאות באירופה.
• ימי הביניים בארץ ישראל – צורות שלטון, אוכלוסייה, היהודים בארץ, תנאי החיים.
• הויקינגים – מקורם, אורח חייהם, גילויים גיאוגרפיים, השפעתם על תרבות אירופה.

כיתה י"ב

כיתה י"ב היא כיתה עמוסה מאד בתכנים ובפרויקטים. עבודת הגמר, הצגה כיתתית, פרויקטים לאיסוף כסף לנסיעה גדולה לסיום בית ספר, ההכנה ולצבא ושנת שירות, כל אלו מצמצמים את היכולת ללימודים מעמיקים וממושכים. יחד עם זה זהו הגיל בו בני הנוער בשלים ביותר להעמקה, דיון ובחינה של סוגיות היסטוריות. ישנן אפשרויות רבות בהקשר של תוכנית הלימודים. אלו יוצגו להן ועל מורי הכיתה להחליט מה הדבר המתאים ביותר לתלמידיהם, לזמן, למקום ולמאפיינים המיוחדים של קהילת בית הספר.

תכנים אפשריים

• המשך של הקו הכרונולוגי ועיסוק מחודש, ברמה גבוהה יותר, בתהליכים וסוגיות מהעת החדשה. הקווים העיקריים שמובילים מהמאה ה – 15 ועד ימינו. הכוחות והתהליכים שהביאו למציאות כפי שאנו מכירים אותה כיום.
• תקופה העוסקת במבט כללי ממעוף הציפור על ההיסטוריה האנושית. כיצד התפתחה האנושות ובעיקר תודעת האדם משחר ההיסטוריה ועד ימינו. מה הם תהליכי ההתפתחות והשינוי אחריהם ניתן לעקוב. מעקב אחר מספר כיוונים אפשריים: היסטוריה כלכלית, רוחנית, מדינית, תרבותית ועוד.
• תקופה מיוחדת לנושא השואה. השואה של העם היהודי כאירוע מכונן בתולדות עמנו, הקשר להקמת מדינת ישראל ודמותה, שאלות מוסריות שעולות מאירועים ותהליכים שונים בהשמדת היהודים. גיל התלמידים ובשלותם מאפשר כעת לעסוק בצורה מאד רצינית ואינטנסיבית בנושא.