הפרדיגמה הרווחת בכימיה בת-זמננו היא התיאוריה האטומית וכל ספר כימיה לילדים מציג דגמי אטומים ומולקולות בעמודיו הראשונים. ייצור כל אותם חומרים ותרכובות חדשות (פלסטיק, למשל) שאנו מקבלים כמובן מאליו בחי היומיום, מבוסס על תיאוריה זו, שהובילה את החשיבה האנושית במהלך מאתיים השנים האחרונות עד לגילוי האנרגיה האטומית. למרות הצלחתה המעשית, התורה האטומית היא עדיין בגדר תיאוריה. כיום התורה אטומית קפצה עוד שלב אחד קדימה בספרי הלימוד ובתכניות המדע: תמונת העולם התת-אטומית, תמונה המבוססת על מכניקת הקוואנטים אשר הקשר בינה לבין מציאות החיים של כולנו (במה שמכונה "התנהגות חלקיקים") הוא חלש ביותר. האם ילדים צעירים צריכים לספוג בצורה מובנת מאליה מודל חלקיקי של החומר, אשר עם כל עוצמתו, אינו קשור למציאות היומיומית? באיזה גיל הם יכולים להעריך את ההבדל בין מודל תיאורטי למציאות? האם ההצגה הפשטנית של התיאוריה האטומית בלימוד כימיה רגיל בביה"ס, לפעמים אפילו בכיתות הצעירות, פוגשת את הצרכים החינוכיים של ילדים ונוער?
ביסוד הכימיה המודרנית טמונה ההנחה, שהחוקים הפועלים על החומר, שהוא ביסודו מינרל חסר-חיים, יכולים להסביר כללי גם את הביולוגיה ולמעשה את כל עולם החיים. למרות זאת גדל בהתמדה מניינם של המדענים, שמטילים ספק בהנחות החומרניות והמצמצמות, עליהן מבוססת השקפה זו ושמחקרם מכוון לנקודת-מבט אחרת. האם בכך שאנו מלמדים כימיה כבסיס חומרי למדעי החיים, ובמיוחד את הביוכימיה של החלבונים וחומצות הגרעין כהסבר וכגורם העיקרי לתהליכי החיים, אנו מחזקים את ילדינו באופן פורה לעתיד? האם הכנתם לחיים כ'מדענים צעירים', בכך שלמדו את המודלים העיקריים השולטים בכימיה של היום, מכין אותם בצורה האופטימלית לחיים בעתיד?
תכנית לימודי הכימיה בבית-ספר ולדורף נובעת מהתמונה ההתפתחותית של רוח חינוך ולדורף, תמונה השזורה בתכנית הלימודים כולה. מקומם של חשיבה מדעית, הקשרי סיבה – תוצאה והפשטות תיאורטיות מגיל ההתבגרות ואילך. קודם לכן, בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, מכינים איכויות אלה של חשיבה באמצעות חיזוק הרגש, הדמיון וכל הקשור לחוויה פנימית עזה וצבעונית. כך לדוגמא, הזמן המתאים ללימוד התיאוריה האטומית הוא בכיתה י"א, למשל בנושאים כמו תיאוריה גנטית, תיאוריית האבולוציה ודרוויניזם. בקצה השני של הקוריקולום, בכיתה א', מכילות המעשיות תמונות דימיון אשר יסייעו לילד לחשוב גם בצורה גמישה ופרדוקסאלית, כפי שלעתים נדרש להערכת מכניקת הקוונטים, למשל, בכיתה י"ב. בכיתה ז' והלאה עיקר הלימוד הוא הכרות עם חומרים ואחר כך הכרות עם תהליכים הקשורים בהם. הדגש הוא על תכונות של חומרים, מאפיינים של תהליכים, הכרת קבוצות של תרכובות כמו חומצות ובסיסים והכרת הטבלה המחזורית עם סיום ביה"ס.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון