השותפים הישירים להוויית החיים הבית-ספרית הנם הילדים, המורים וההורים. כאשר מנסים ליצור איכויות שהנן מעבר להקניית ידע ואינפורמציה, עולה שאלת החיים המשותפים בקהילת בית-הספר. את האיכויות העמוקות יותר, שחינוך אמיתי רוצה לבסס, אפשר ליצור רק במשותף בין כל הגורמים המעורבים בחיי הילד.
במיוחד כיום, בזמן המודרני חשוב לנסות ליצור קהילה במובנה העמוק ביותר עם וסביב חיי הילד והמעורבים בחינוכו. בזמנים שעברו היה כל ילד מוקף באופן טבעי בקהילת חיים, שהייתה יוצרת סביבו חיי שיתוף ושייכות במישורים רבים. הילד ( וגם המבוגר… ) היה חלק ממשהו רחב וגדול יותר. למשפחה , לחיי הדת, למסורת, לשכנים ולדרי השכונה היה משמעות, כוח מלכד והם יצרו תחושת זהות ושייכות. הרבה מהכוח של שייכות וקהילתיות זו אבד בחיים המודרניים. ילדים רבים גדלים ללא חווית משפחה משמעותית, ללא קשר משמעותי למסורת או לחיי הדת וגם הקשרים האנושיים המיידים הנם חסרי עומק והמשכיות פעמים רבות.
מתוך הכוונה ליצור סביב הילד המתפתח את הממד הקהילתי החסר כל-כך בימינו מנסה בית-הספר, בעבודה משותפת של ההורים, המורים והתלמידים לקיים מרחב קהילתי משמעותי ורחב ככל האפשר.
קהילת בית-הספר נוצרת בבתי-ספר ולדורף לאור כמה הבנות לגבי מקומם ותפקידם של כל אחד משותפי הקהילה: ההורים, התלמידים והמורים.
מקומם של התלמידים הנו כמובן המרכזי והחשוב ביותר, אולם מעורבותם המודעת נעשית לאור הבנתנו את התפתחות הילד, ובשלותו לקחת חלק בתהליכי עיצוב בית-הספר. מבית-הספר היסודי- בכיתה א' , ועד סיום בית-הספר בתיכון ישנו תהליך ארוך ומובנה של מעבר האחריות וההשפעה לידי התלמידים. את המצב של התלמיד המעורב, המשפיע והיוזם בעל האיכויות הנדרשות בחברה דמוקרטית יש לדעתנו להכין, זהו אינו מצב שנתון כבר מראש. (יותר בהרחבה בנקודה זו על החינוך לדמוקרטיה – בפרק הרלבנטי בהמשך).
התהליכים הפדגוגיים בבית-הספר נתונים להכרעת המורים. לבית-הספר כיוון חינוכי מאד ברור ומעוצב ובזכותו הוא גם קיים. ההורים שילדיהם מתקבלים לבית-הספר, באים עבור רוחו החינוכית המיוחדת של בית הספר, ונדרשים לתת אמון ותמיכה באחריותם ובמקצועיותם של מורי בית-הספר בכל הקשור לניהול הפדגוגי, תוכניות לימודים, הערכה ומתודות ההוראה.
הורי בית-הספר מעורבים מאד בעשייה החינוכית, אך יותר במובן של הכרת החינוך, השתתפות בנעשה ותמיכה. עקב יחודו של בית-הספר נעשות פעילויות רבות עם ההורים להכרות עם חינוך ולדורף, וצורת העבודה המיוחדת בתחומים השונים. בכל כיתה מתקיימות אספות הורים רבות עם המחנך ומורי המקצוע, בהן מנסים המורים להביא לפני ההורים את הרקע הרעיוני של העבודה החינוכית בכיתה, את דרכי הלימוד, מתודות ההוראה, האומנויות השונות, ולעיתים אף לעבור עם ההורים את התהליכים החינוכיים שילדיהם עוברים וחווים. כמו-כן מתקיימים מפגשי הורים של כל הורי בית-הספר סביב שאלות חינוכיות רחבות יותר, המשותפות להורים מכיתות רבות.
כיוון נוסף לעבודה במישור זה הנו, הניסיון לשתף את ההורים בשאלות של חיי היום-יום של הילדים ועיצוב משותף של סביבת הילד והחיים בבית. כך נוגעים בשאלות של: אמצעי תקשורת (טלביזיה, מחשב, מוזיקה לסוגיה ועוד), ריתמוסים של חיי הבית, תזונה, מחלות והטיפול בהן, משחקים, בעיות שינה, ועוד. בית-הספר אינו רואה את עצמו כגורם בעל סמכות כלפי ההורים בשאלות הללו, אולם הוא בהחלט מנסה ביחד עם ההורים, באופן של הבנה משותפת ורצון טוב ליצור את האווירה גם בבית שתהווה בסיס, ותיתן את הקרקע הדרושה להתפתחות ההרמונית והיפה ביותר לכל ילד וילד. במישורים רבים, רק עבודה משותפת בין ההורים והנעשה בבית ובין חיי בית-הספר תוכל לקדם את הילד הלאה.
תחום חשוב נוסף של מעורבות ההורים בעשייה הבית-ספרית הנו התחום החברתי. ההורים מעורבים בעיצוב החגים, במסיבות הסיום של שנת הלימודים, מקימים מידי שנה, כיוזמת הורים, יריד של בית-הספר, שותפים פעמים רבות בארגון אירועים וכן מוציאים לאור, יחד עם ועדת תלמידים, עלון של בית-הספר. בכך מנסה בית-הספר ליצור כמה שיותר אירועים והזדמנויות בהם יכולים הילדים לחוות שיתוף, והרגשת קהילה בין כל השותפים לעשייה החינוכית.
הורי בית-הספר שותפים, ואפילו דומיננטיים, בתחום חשוב נוסף של חיי בית-הספר – התחום הכלכלי. הורי בית-הספר מממנים מרצונם פעילויות, שיעורים ותחומים שמשרד החינוך אינו מתקצב. מדובר בעיקר בתחומי אומנות, מלאכות ופעילויות חברתיות שונות. תחומים אלה דורשים תוספת כוח אדם וכן פיצולי כיתות שמאפשרים עבודה יותר פרטנית ואישית. בעקבות רצון ההורים לעודד פעילויות נוספות במסגרת בית-הספר הם גם שותפים בהכנה, בפיקוח ובטיפול השוטף בתקציב בית-הספר.
ועדה של הורים עובדת עם כמה מורים כועדה הכלכלית של בית-הספר. ועדה זו מכינה את התקציב השנתי וקובעת את גובה תשלומי ההורים לשנה הבאה. נציג הועדה עוסק בפיקוח על הניהול התקציבי השוטף ואותה ועדה קובעת, בשיתוף עם הנהלת בית-הספר את ההחלטות הכלכליות הקשורות לניהול ולפיתוח בית-הספר.
את העבודה המעשית של הורי בית-הספר ניתן לתאר בצורה הבאה:
במישור החינוכי:
- קשר רצוף, לפחות שתי פגישות רשמיות בשנה בין מחנך הכיתה והורי כל ילד. 2. אספות הורים של הורי הכיתה סביב נושאים חינוכיים שונים. רצוי לפחות פעם בשליש.
- אספות הורים של כמה כיתות ביחד, או של כל הורי בית-הספר אודות עניינים שונים.
במישור החברתי:
- ועד הורים בית-ספרי. מתכנס לרוב פעם בשבועיים. רצוי שיכלול נציג מכל כיתה.
- קבוצות הורים שונות ליוזמות חברתיות: עלון בית-הספר, יריד שנתי, פעילויות חברתיות ועוד.
במישור הכלכלי:
- ועדה כלכלית של נציגי הורים ונציגי המורים. אחראית על בניית התקציב, שמירה על מסגרת התקציב, גיוס תרומות וכו'.
- יוזמות כלכליות שונות של הורי בית-ספר.
באופנים הללו, מנסים המורים, ההורים ובשלב מסוים גם התלמידים ליצור קהילת חיים אמיתית סביב חיי בית-הספר. קהילה שתוכל לתמוך בהתפתחותו האישית של כל ילד וילד ותיתן לו את המרחב הבריא והמאוזן לצמיחה במישורים הרבים והמגוונים ביותר.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון