חינוך ולדורף נוסד בתחילת המאה על-ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר (1861-1925). בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה, בעקבות פנייה אל שטיינר מצד בעל המפעל. הוא ביקשו להקים בית-ספר ברוח רעיונותיו עבור ילדי הפועלים. מאז צמחה תנועת בתי-ספר ולדורף מאד, וכיום קיימים מאות בתי-ספר ברוח חינוך ולדורף ברחבי העולם כולו. בית-הספר ולדורף בהרדוף היה המוסד החינוכי הראשון בארץ, המנסה ליישם דרך חינוכית זו במסורת היהודית ובתרבות של ארץ ישראל. אליו הצטרפו לאחר כמה שנים בית הספר ולדורף בירושלים – "אדם", ובית הספר ולדורף בטבעון – "שקד".
חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר. פסיכולוגיה התפתחותית זו- שבקוויה העיקריים דומה מאד לתפיסות ההתפתחותיות המרכזיות בחינוך, של פיזה, אריקסון וקולברג לדוגמא, רואה את הילד קודם כל כישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך לשם עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של בשילה, של צמיחה פנימית ושל לידה הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.
לאור פסיכולוגיה התפתחותית זו, נתפס הילד כישות בהתהוות וצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. חינוך ולדורף אינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. כל המערכת החינוכית סביב הילד בחינוך ולדורף מנסה להתכוון לשאלה זו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית-הספר מכוונים לתת מעין תשובה לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים.
לאור האמור לעיל, מובן שבחינוך ולדורף רואים קוים התפתחותיים משותפים לכל ילד באשר הוא, שלבים מסוימים של התפתחות במישורים שונים שניתן להכלילם עבור רוב הילדים. שלבי התפתחות כוללניים אלו משמשים כבסיס להבנה, התעמקות וטיפוח של כל ילד וילד עמו עובדים. את שלבי ההתפתחות העיקריים, שמשמשים בסיס לעבודה החינוכית בדרך זו ניתן לתאר בצורה הבאה:
שלב הילדות המוקדמת, מהלידה ועד גיל הבשלות לבית-הספר.
בגיל זה מרוכזת התפתחותו של התינוק, ואחר-כך של הילד הרך, בעיקר במישור הגופני פיזי. מכלול ישותו של הילד מכוון לצמיחה, גדילה וטיפוח של הגוף וכל הקשור בכך. שאר האיכויות האנושיות נבנות ומתפתחות מתוך קשרן לגופניות. היכולות הקוגניטיביות, הרגש והמוסר עדיין קשורים לגמרי לגופניות, נשענים עליה ונבנים מתוכה. ככל שהגוף, התנועה, חווית המרחב והחושים יתפתחו בצורה ההרמונית והשלמה ביותר, כך יתפתחו אחר-כך שאר יכולות וכושרי האדם לצורתם היפה ביותר.
לכן מתרכז המאמץ בחינוך ולדורף בתקופה זו בעיקר בטיפוח צדדיו הגופניים של הילד, וזאת במובן הרחב ביותר: חוויות החושים, התנועה, שיווי המשקל, יכולות החיקוי הגופני וכל מה שקשור לחוויה הגופנית. אלה, זוכים להתייחסות הרצינית, העקבית והממושכת ביותר.
בגן העובד ברוח חינוך ולדורף שמים את הדגש קודם כל על חינוך זה של צדדיו הגופניים-פיזיים של הילד. במשחק, בשיר, באומנויות השונות, במשחקי יצירה וחיקוי, בחוויות חושים מגוונות מנסים לחזק ולעודד איכויות אלה. הילדים קודם כל עושים. בחיקוי ומשחק של עבודות האדם נבנה בצורה היפה וההרמונית ביותר מערך גופו ונפשו של הילד הרך.
חינוך אינטלקטואלי מוקדם, ניסיון לפתח בצורה ישירה ומכוונת יכולות רציונאליות בגיל זה רק יפגעו בבסיס הגופני, שבהתפתחות נכונה ואיטית ייתן בבוא הזמן את הקרקע הטובה ביותר ליכולות אלו עצמן.
שלב בית-הספר היסודי ועד גיל ההתבגרות
בגיל זה, בערך בין השנים שש עד ארבע-עשרה בונה הילד את עולם הרגש והחוויה, את עולמו הפנימי שלו. מרכז ההתפתחות נמצא בבניה , עצוב וטיפוח של עולם פנימי זה. כמובן שאיכויות נוספות מתפתחות במקביל, החשיבה, המודעות העצמית ועוד, אולם אלו מתעצבות מתוך ובקשר, קודם כל, עם ההתפתחות הרגשית-חווייתית של הילד.
דבר זה מוצא את ביטויו בחינוך ולדורף בכך, שבבית-הספר היסודי- כיתות א' עד ו' ,ז' – מכוונים את התלמידים קודם כל למישור זה של ישותם. הכוונה היא ליצור מערכת, שתטפח, תדגיש ותעודד את התפתחות עולם הרגש והחוויה הפנימית של הילד. הידע כשלעצמו, איסוף האינפורמציה, האימון השכלי והלמידה המופשטת מפנים מקומם בחינוך זה לטובת לימוד מלא חוויות ויצירתי, שקשור לעולמו הפנימי של הילד, ולליווי אינטנסיבי וחם של כל ילד וילד.
האומנות משמשת ככלי הטוב ביותר ללימוד בגיל זה. מטבעה היא פונה לרגש ולחוויה ומעצבת אותם. חינוך ולדורף בבית-הספר היסודי הנו קודם כל חינוך אומנותי . כל מקצוע ומקצוע נלמד באופן האומנותי ביותר, ושיעורי האומנות אינם נלמדים לאחר השיעורים העיוניים אלא כחלק מהם, כך שכל שיעור ושיעור הופך לחוויה אומנותית יוצרת. אומנות שהיא חינוך- וחינוך שהוא אומנות, זו מטרת החינוך בשנים אלו.
בכיתות היסוד בחינוך ולדורף אין משמעות רבה להישגיו הנמדדים של התלמיד בקריאה, הבנת הנקרא, חשבון ותחומים נוספים. הדגש מושם על החוויה האומנותית בשעת השיעור, על הפנמה מלאת חיים ופעילות של תחומי הלימוד, על הפעלה חווייתית ככל האפשר של מירב צדדיו הגופניים והנפשיים של כל ילד וילד, ועל קשר חם ואוהב בין הילד ומחנכיו.
כיצד יוצרים אווירה אומנותית ויוצרת זו בכל נושא ותחום ידע, וכיצד מלווים את הילדים במהלך שנים אלו- על כך יורחב בהמשך.
התקופה מגיל ההתבגרות ואילך
עם גיל ההתבגרות מתחיל הילד שלב התפתחותי חדש. עתה, לאחר שעוצבה גופניותו בשנים הראשונות, וחיי הרגש והחוויה של עולמו הפנימי בגיל בית-הספר היסודי מתעוררת חשיבתו המופשטת לאופקים חדשים ועולם הרגש מעמיק ומתבגר. גם היכולות הגופניות מבשילות לראשונה לעבודה יעילה ותואמת את צורכי הסביבה.
התפתחות זו מוצאת את תשובתה בחינוך ולדורף בתהליכי למידה יותר ויותר מופשטים, מלאי עניין ורב תחומיים. הכוונה בחינוך העל יסודי הנה לעניין את התלמידים, להביאם לכך שיצרו קשר של הבנה ועניין בעולם, כך שכוחות היצירה, הבנייה והאידיאליזם יגברו על כוחות הכובד וההרס. זאת מנסים לעשות בלימוד רב תחומי, מקיף ומלא עניין . כמו כן יש מקום בגיל זה לשיתוף התלמידים בתהליכי הלימוד, ליוזמה שלהם וללימוד יותר ויותר עצמי ובוגר.
במקביל לכך יש ניסיון להביא לרמה מקצועית את האומנויות השונות, בהן הם עסקו עד כה בצורה יותר חברתית וקבוצתית. מה שהיה קודם – בחינוך היסודי – בדגש החוויה ועיצוב העולם הפנימי של הילד, הופך עכשיו לתהליכי אומנות מקצועיים וממוקדים. תהליכי אומנות אלו מגיעים לשיא מסוים בפרויקטים משותפים בתחומי האומנות כגון: הצגות משותפות, מחזמר, מיצגים בנושאים שונים ועוד.
תהליכי היצירה של הילדות הרכה וגיל בית הספר היסודי הופכים בתיכון לעבודה מכוונת ומקצועית בסדנאות של תחומי מלאכה רבים ככל האפשר. השאיפה היא שכל נער ונערה יעברו תקופה משמעותית של התנסות במלאכות היד כחלק מהכשרתם לחיים בוגרים. מלאכות אלו כוללות בין השאר: נפחות, נחושת, קליעת סלים מנצרים, קדרות בחימר, עבודה בעץ, תפירה, עבודות עור ועוד.
מתיאור זה ניתן לראות, שהכוונה בחינוך ולדורף הנה ללוות את הילד בהתפתחותו, בגדילתו והבשלתו לקראת חיים בוגרים ומלאים. בכל שלב נעשה ניסיון להביא בפניו את התכנים הנכונים במתודות הנכונות להתפתחותו בזמן. כל שלב בונה ומתבסס על השלב הקודם ויוצא ממנו הלאה. כך מתייחסים לרוב שאלות החינוך ( המתודיקה, הקשר מורה-ילד, השאלה החברתית, משמעת, הכנה לחיים ועוד ) על ציר הזמן של התפתחות הילד, ולא באופן קטגורי כתשובה אחת שנכונה לכל ילד בכל גיל.
יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף הנו הגישה השלמותית למעשה החינוכי. בכל שלב נעשה ניסיון להתייחס לילד כאל שלמות, כאל ישות רב פנית, מגוונת בעלת איכויות וצדדים רבים ושונים. כך מתייחסים, פונים ומתכוונים לכמה שיותר מצדדים ואיכויות אלו. בכל גיל מקבלת גישה זו כמובן ביטוי שונה, ודגשים שונים, אולם לכל אורך הדרך החינוכית קיימת התמודדות עם השאלה: איך לעורר, לפתח ולתרגל את המגוון הרחב ביותר של האיכויות השונות שבאות לידי ביטוי באדם המתפתח ?
כך זוכה תלמיד בבית-ספר ולדורף למגוון הרחב ביותר האפשרי בתחומי העשייה והמלאכות, בתחומי האמנות ובתחומי הלמידה העיונית. בבית-הספר היסודי לדוגמא, משולבים שיעורי האומנות לגמרי בתחומי הלימוד העיוני וכל ילד מנגן, שר, מצייר, רוקד, רושם ומפסל כדבר מובן מאליו וכחלק מהעשייה החינוכית. גם דגשי הלימוד מושמים על-ידי המורים בצורה דומה, העשייה האומנותית, העבודה בסדנאות המלאכה ויחסי החברה בכיתה אינם פחות חשובים, אלא לעיתים חשובים בהרבה מהתחומים שנהוג בדרך-כלל בבית-הספר להדגיש ולעודד.
זאת גם הסיבה שבחינוך ולדורף אין בשום שלב, גם לא בכיתות החטיבה העליונה של בית-הספר מגמה של התמקצעות. הנער והנערה מקבלים את הרקע הרחב והרב-גוני ביותר שדרוש להם לשם יכולת להבין, לשפוט ולעמוד בעולם כמבוגרים עצמאיים ואוטונומיים. דווקא בעולם של היום, שהנו כה ממוקצע וצר בתחומים רבים, יש חשיבות מכרעת להשכלה והתנסות רב תחומית ורחבה ככל האפשר.
כיצד מיושמים עקרונות יסוד אלו של חינוך ולדורף במעשה החינוכי היום-יומי, במתודות הלימוד, ביצירת האווירה הרצויה בבית-הספר ובהתמודדות עם אתגרים חינוכיים שונים נראה בפרקים הבאים, בפרק זה חשוב להדגיש את הגישה הכללית. זו מתמקדת ראשית לכל בילד עצמו. בדומה לזרמים הומניסטיים נוספים רואה חינוך זה את שליחותו בטיפוח, בחיזוק ובניסיון לעורר את ישותו הפנימית של הילד. המבט אינו מופנה לעולם החיצון, לצורכי הקיום, לשוק העבודה ולשאר הדברים אתם יאלץ הילד להתמודד בהתבגרותו, אלא לעולמו הפנימי והאינדיבידואלי של כל ילד וילד. זאת בהנחה, שטיפוח נכון והרמוני של פנימיות הילד, של גופניותו, רגשותיו, תחושותיו וכוחות החשיבה שלו יכינוהו בצורה המשמעותית והנכונה ביותר לחיים עצמאיים ומלאי תוכן בכל חברה ובכל סביבה.
מתוך גישה זו מתייחסים בצורה כבדת משקל לחוקי התפתחות הילד. רק מהבנה עמוקה של החוקים, השלבים והריתמוסים של התפתחותו הכללית של הילד ניתן להתייחס ולהתכוון בצורה רצינית ואחראית לילד המסוים אתו עובדים כרגע. כך ניתן באמת ללמד ולפעול מתוך קבוצת הילדים ומתוך כל ילד וילד עמו נפגשים. לאידיאל זה צורות ומתודות רבות בחינוך ולדורף, אולם את כולן מכינה הבנה ועבודה רצינית עם תהליך התפתחות הילד מילדות אלי בגרות.
מתוך גישה זו יש חשיבות ודגש רב על חינוך רב-צדדי ושלמותי ככל האפשר. כל ילד הנו אמן, איש מעשה ומדען בפוטנציה. על תהליך החינוך לשמור על הפתיחות והרכות של אפשרויות צמיחה אלו. כל אפשרות צמיחה שנסגרת ממיתה משהו בישותו השלמה של האדם ומחלישה אותו בעתיד. בחינוך ולדורף מנסים לחזק את הילד הגדל במישורים המגוונים והשונים ביותר, כל מישור של התפתחות וכל גוון מחזק לא רק את עצמו, אלא גם מישורים וגוונים אחרים ומנוגדים.
בפרקים הבאים נראה כיצד מתרגמת גישה כללית זו למכלול חיי בית-הספר.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון