את לימודי ההיסטוריה המסודרים והשיטתיים מקובל להתחיל בבית ספר ולדורף בכיתה ה'. בשנה זו נהיים הילדים בני 11 ובכך מתחילים את שנתם ה – 12. המעבר מילדות לנערות משפיע על הלך הנפש של כל ילדה וילד, על אווירת הלימודים בכיתה ומעלה על פני השטח יכולות לימודיות חדשות (או מחזק מאד יכולות שקודם רק הנצו). בין השאר מדובר על חשיבה מושגית ויותר מופשטת, על יכולת העמקה ועל התחלה של הבנת רצפי זמן ויחסי סיבה ותוצאה. מה שקודם היה סיפורים מקריים ללא סדר ושיטה הופך עכשיו להיות חומר לימודי מסודר שעשוי לתת תמיכה במסע ההתפתחותי של הילדים. נזכיר שוב שמסע ההתפתחות של האנושות משמש מעין מראה לנערה ולנער המתבגרים אודות נפשם הם. קורות העיתים יכולות לתמוך, לחזק ולהעמיק את כוחות הנפש.
נדגיש שוב את החוויה הנפשית והגופנית כחלק מהותי מתהליכי הלימוד. תהליך לימודי משמעותי בגלאים הללו יכול לעבור דרך מעשה או פעילות הקשורה לתוכן הנלמד ולהחוות ברגש באמצעות מגוון רחב של אמנויות. אין לראות לדוגמא לימוד על תקופת יוון הקלאסית ללא דקלום של שירים יוניים עתיקים במקצב ההקסמטר, תרגול של חמשת סוגי הספורט היווני, ציור של רישומי כדים יווניים, פיסול וכיור של אמנות יוונית קדומה, שירה של מוזיקה יוונית וכיו"ב. מה שנעשה בידיים ונחווה בלב אינו נשכח וממשיך לחיות בנפש ככוחות חיים למשך שנים רבות.
כיתה ה'
תוכנית הלימודים עוקבת אחר מסעה של האנושות משחר קיומה ועד לתרבות יוון הקלאסית. בעוד שבשנים עברו חשוב היה להתעמק במיתולוגיות וסיפורי עם – ועדיין חשוב לעשות זאת בשיעורים או בתקופות אחרות גם בכיתות ה', ו' – בתקופות היסטוריה מדובר על היסטוריה: מאורעות ומעשי אישים שיש עליהם עדויות: ממצאים ארכיאולוגיים, כתבי יד עתיקים, מטבעות עתיקים וכדומה. חשוב שהילדים יבחינו בהבדל: כעת לומדים על מה שקרה באמת ואפשר אפילו להוכיח זאת בדרכים שונות (ורצוי לספר על דרכים אלו). חשוב שהילדים יחוו – כמובן דרך סיפורים ותיאורים מלאי חיים – שכעת הם לומדים את מה שקרה ולא "רק סיפורים".
יש מורים שעוקבים אחר תקופות התרבות שמציג שטיינר בראייה ההיסטורית שנובעת מכתבים אנתרופוסופיים: תרבות הודו הקדומה, תרבות פרס, תרבות מצריים הקדומה והתיכונה ,תרבות יוון וההלניזם. אפשר כמובן לבחור נתיב זה אבל אין זו חובה. הדגש צריך להיות על התפתחות האנושות לקראת תרבות: טכנולוגיה, אמנות, פילוסופיה, שיטות משטר וכיו"ב. כיצד התפתחה עבודת האדמה? ביות החיות? האמנות והאומנויות? תרבות החיים? מנהגי האמונה והפולחן? ארגון החברה? דרכי המסחר והכלכלה? הילדים צריכים להרגיש שהתרבויות השונות מתפתחות זו מזו, מושפעות זו מזו וישנו קו של התקדמות, בנייה וצמיחה (אין זה אומר שתרבות מתקדמת יותר בזמן היא גם נאורה יותר או טובה יותר בהכרח).
קו התפתחות נוסף שאפשר לבחור בו, והוא נאמן יותר למדע ההיסטוריה, הוא התחלה בתרבות השומרית והבבלית הקדומה, התרבות המצרית הקדומה, תרבות יוון, אלכסנדר הגדול והתרבות ההלניסטית. לאחרונה חשיבות גדולה במיוחד באזורנו והיא קשורה ישירות לתולדות עמנו.
מבחינה מתודית רצוי מאד לשלב לכל אורך התקופה כמה שיותר פעילות מעשית (לכתוב על גללי גבס בכתב יתדות בבלי ולעשות מהגליל חותמת, לעשות נייר מגומא, לבנות מקדש יווני מקרטון או חמר, לצייר ולפסל את ציורי ופסלי התקופה, לצייר במחברות תקופה מאמנות התקופה ועוד).
כיתה ו'
בשנתם ה- 13 נכנסים רוב ילדי הכיתה לגיל ההתבגרות בצורה אישית מאד ויחד עם זאת ניתן לתאר מספר מאפיינים משותפים: צמיחה גופנית מואצת, התבגרות מינית, חוסר איזון במישורים רבים, ריחוק, ציניות ואנטיפתיה, לידת יכולות של חשיבה מופשטת והבנה של חוקים. בכיתות רבות אנו עדים לבעיות משמעת ניכרות ולקושי להתרכז בתהליכי לימוד מעמיקים. שטיינר המליץ עבור כיתה ו' לעסוק בתרבות הרומית ותקופת ימי הביניים.
תרבות רומא: יסודה, הרפובליקה על מנגנון המשטר שיצרה וחוקיה – שמהווים עד היום בסיס לרבים מחוקינו – נפילתה, עליית הקיסרות, תיאורם של מספר קיסרים ונפילת האימפריה על-ידי השבטים הגרמניים יכולה להוות מעין תשובה לנפש המתבגרת בגיל זה. התרבות הרומית הביאה את פולחן האישיות לשיא (ראה למשל את הפיסול הרומי שיצר אלפי פרוטומות – פסל של ראש וכתפיים, שמתאר בצורה מדויקת את תווי פניו של האציל הרומי) ובמקביל הקנתה למושג החוק מעמד עילאי ויצרה שיטה שלטונית משוכללת מעין כמוה, שיטה המבוססת על איזונים עדינים ומתוחכמים. פולחן האישיות, שהפך בעידן הקיסרות הרומית לגרוטסקי מביא מעין מראה לנערות ולנערים, שרק החלו לפתח את אישיותם, המשקפת את הפנים החיוביים אבל גם השליליים של הפרסונה האנושית. החוקים והכללים נותנים לבני הנוער מעין שלד איתן, אותו הם צריכים דווקא בתקופה כה מעורערת וחסרת איזון.
המוטיבים השונים של תקופת ימי הביניים: הכפר האוטרקי, האמונה החזקה, המשטר הפיאודלי, המאבק עם האמונות התפלות, האבירות, הפילוסופיה הסכולסטית, המאבק בין השלטון הרוחני (כנסיה) לשלטון החילוני (קיסר), כל אלו מהווים גם מעין מראה לשאלות של עיצוב האישיות העצמאית וחיפוש אחר זהות אישית. לעומת התקופה הרומית פה מדובר יותר על נסיגה פנימה ובנייה יותר פנימית של איכויות נפש ורוח לקראת היציאה החוצה במאה ה – 15. חשוב לתאר בצורה חייה את אופי החיים בקהילה, את המבנה החברתי הבלתי ניתן לשינוי ואת עוצמת האמונה בקרב אנשי התקופה.
התקופה הרומית היתה דרמתית ביותר באזורנו והייתה לה השפעה עצומה על תולדות העם היהודי. חשוב להתייחס לכך: ממלכת החשמונאים (אם לא היתה התייחסות בשנה שעברה), הכיבוש הרומי, הורדוס, המרד הגדול וחורבן הבית, מרד בר כוכבא וירידת הישוב היהודי בארץ. סיורים וטיולים באתרים רומיים מתבקשים במקביל לתקופה (קיסריה, בית שאן, ציפורי) והיכרות עם עתיקות וחפירות ארכיאולוגיות. מורים רבים מייחדים תקופה נפרדת ל"יהודה ורומי".
כיתה ז'
בכיתה ז', כאשר הם נכנסים לשנתם ה – 14, נמצאים רוב בני הנוער בתקופה של חוסר האיזון, בלבול ומעין מצב הביניים בין ילדות לנערות עם תנודות קיצוניות בין שני המצבים. איכויות אלו נותנות לשנה זו איכות של אתגר ולעיתים קושי אבל לא פחות של חיפוש, הזדמנות ופתיחת אופקים חדשים. תבניות ישנות נשברות ומשתנות ויש פתח לצורות חדשות בתחומים רבים כמו יחסים חברתיים, הבנות, אידיאלים והשקפות עולם. בהיסטוריה עוקבים בדרך-כלל בכיתה זו אחר פריצת העת החדשה במאות ה – 14, 15 ו- 16. בתחומים רבים ושונים זה מזה פרצה האנושות המערבית את גבולותיה, עולם חדש עם אופקים בלתי מושגים עד כה נפתח לפני האדם. עמו גם נפתחו שאלות רבות, הזדמנויות יקרות מפז וגם, לא פחות, משברים, סיכונים ונפילות.
פריצת העת החדשה סביב המאה ה – 15 מהווה מעין תמונת מראה חיצונית והיסטורית לתהליכי העומק שעוברים בני הנוער. אנו מכוונים את מבטנו החוצה, לעַבַר ומדברים למעשה על המתרחש בנפש של כל נער/ה. יפה להתחיל בגילויים הגיאוגרפים (למרות שאין זה חובה) משום שאלו מביאים את מגמת הפריצה, החידוש, הגילוי והאופקים החדשים בצורה הגלויה והציורית ביותר. תמונת העולם של האנושות האירופאית בימי הביניים שכללה את אירופה, צפון אפריקה וחלקים מאסיה (בתוספת מבולבלת של אמונות תפלות, שמועות וסיפורי דמיון למיניהם) התרחבה בתקופה קצרה יחסית ליבשות אמריקה, איי האוקיינוס השקט ותמונה ברורה על מזרח אסיה. הכובשים האירופאים מביאים עמם ל"עולם הישן" חומרים, מוצרים ואפילו בני אדם שקודם לא היו מוכרים כלל (אם רק נזכיר את הקפה, התה, הקקאו, טבק, תפוחי האדמה, חצילים ועוד עוד). דרך הגילויים עוברת מאנריקו הספן (ומדעניו היהודים) ועד למגלאן שעשה לראשונה את ההקפה סביב כדור הארץ. שלב אחר שלב התגלה עוד חלק לא ידוע על-ידי אנשים אמיצים וחדורי השראה, וגם לא פחות, אכזריים, תאווי-בצע ושתלטניים. נפש האדם המסוכסכת, המגמות הסותרות והמורכבויות שבאות לידי ביטוי בכיבוש האירופי של חבלי העולם החדשים יכולות לשמש חומר בונה עבור תלמידי כיתה ז'.
לאחר הגילויים הגיאוגרפים רצוי ללמד אודות שאר המהפכות והשינויים שנושאת בכנפיה העת החדשה: הדפוס והשפעותיו, המהפכה המדעית, הרנסנס והשינוי העצום באמנות על פניה השונים והרפורמציה. קשה להעמיק בנושאים אלו ללא שתי תקופות מלאות. השאלה כיצד לחלק את הנושאים ביניהן קשורה לצורכי הכיתה הספציפית, לתחומי העניין של המורה ולאפשרויות שבית הספר יכול להעמיד לרשות תהליכי הלמידה. הדבר החשוב הוא שהילדים יחוו במלא נפשם את השינוי הגדול שחל באירופה, את השלכותיו על שאר חלקי העולם ובצורה פחות מודעת את הקשר לנפשם הם, לשאלותיהם, צורכיהם ואימפולסים שמניעים אותם.
מבחינה מתודית חשוב להנכיח את נושאי הלימוד, להראות תמיד את הקשר לזמננו אנו ואת האקטואליות של השאלות והנושאים. אלמנט נוסף שיכול לעזור הוא לראות את מהלכי ההיסטוריה דרך אנשים. קולומובס, מגלאן, גוטנברג, לותר, לאונרדו דה-וינצ'י ועוד אנשים בעלי שם רבים עשו שינוי, יצרו מציאות חדשה. ההרגשה שאפשר לעשות שינוי והדבר תלוי בגישה, ברצון, בהתמדה ובאומץ חשובה ביותר לבני הנוער בגיל זה. אלמנט מתודי נוסף שכדאי לעשות בו שימוש הוא עבודה אישית ופרויקטים. לעיתים זו הדרך היחידה בה בני נוער מסוגלים להפנים נושאים עיוניים בגיל זה. בדרכים אלו ואחרות רצוי להמריץ את התלמידים לחקור נושאים מסוימים בעצמם, לכתוב עבודות, להרצות לפני הכיתה ולעשות במקביל עבודה אמנותית ויצירתית על הנושא.
נושאי לימוד אפשריים:
- מסע הגילויים הגיאוגרפים החל מהמאה ה – 14 ועד המאה ה – 16. נקודת יציאה מאנריקו הספן. ההקפה של אפריקה והגעה להודו בדרך הים. מסעו הנועז של קולומבוס – האמונה במחשבה (שהעולם עגול). ממשיכיו של קולומבוס והקפת העולם על-ידי מגלאן. שילוב של שרטוטים ומפות.
- הרנסנס באמנות ובתרבות. אטליה על סף המאה ה – 14 ועד המאה ה – 16. ההומניזם, פירנצה כנקודת כובד. הגעגוע לתרבות הקלאסית של יוון ורומא. הביטוי בענפי האמנות השונים – כדאי לעקוב אחר מספר אינדיבידואלים גדולים כמו לאונרדו דה-וינצ'י, מיכאל-אנגלו וכדומה. האדם במרכז: חופש, אנושיות, יופי, שיפוט עצמי. התבוננות במקום אמונה. חשוב לשלב רישום, ציור, מוזיקה, פרויקטים אמנותיים.
- הדפוס. ההיסטוריה של הכתב המודפס מסין ועד אירופה. התפתחות ייצור הנייר במקביל. הרעיון של האות הבודדה ממתכת. גוטנברג. הפצת הדפוס והשפעותיה על התרבות והחינוך. התפתחות האוריינות, מעבר מהאוזן – שמיעה, לעין – ראייה.
- הנשק החם. התפתחות אבק השריפה מסין ועד אירופה. פיתוח התותח ואחר-כך הרובה. השינוי באורח הלחימה בצבאות אירופה: ההכשרה מתקצרת, כל אדם יכול להיות לוחם, צבא עממי וגדול.
- מדע וטכנולוגיה. התפתחות המדעים, רצוי לאור כמה דמויות מפתח כמו גלילאו, ג'ורדאנו ברונו ואחר-כך אולי ניוטון. המעבר מאמונה להתבוננות החושים. התצפית והחשיבה המופשטת במרכז. הקשר להמצאות ולטכנולוגיה.
- רפורמציה. השחיתות בכנסיה הקתולית. תיאור חי של האפיפיורים המושחתים (טוכמן, "מצעד האיוולת"). כתבי המחילה (שבמחיר מופקע קנו גם את המחילה בעתיד…). לותר והתזות. המיקוד של הפרוטסטנטיות בקריאה בתנ"ך והניתוק מההטפה. הכוונה לאדם עצמו וכוחות הבנתו.
כיתה ח'
כיתה ח' בבתי ספר ולדורף מהווה את סיומו של מסע שהחל בכיתה א' בבית הספר היסודי. התלמידים נמצאים בשיא גיל ההתבגרות. שטיינר המליץ להגיע עם לימודי ההיסטוריה "עד זמננו" ולדון בנושא המהפכות. הקשר של מהפכה למתרחש בנפש המתבגרים מובן מאליו. כך גם הרצון לחיות את הזמן על כל מאפייניו, להבינו ולדעת להסתדר בו. עלינו ללמד בצורה כזו שהדברים יגעו בנפשם של הנערות והנערים, ישפיעו, יעלו שאלות ויישאו עמם אימפולסים. יחד עם הביטויים החיצוניים יותר של הגיל כמו זלזול, ציניות, עייפות, אנטיפטיה ומשיכה לאיכויות שטחיות, בעומקים פועמים עניין רב בתופעות הזמן, אידיאליזם ויכולת להתחבר עם כל הלב למהלכים היסטוריים.
נהוג לקיים שתי תקופות של היסטוריה כללית: אחת המוקדשת למהפכה התעשייתית ואחת למהפכה מדינית ושלטונית; ותקופה אחת לפחות של היסטוריה יהודית: תולדות הציונות. יחד עם זה האפשרויות רחבות בהרבה ויש לעבוד במיוחד בשנה זו בצורה יצירתית ומכוונת לכיתה עצמה עמה עובדים, למאורעות הזמן ולנטיות המורה. החשוב הוא שבכל נושא נגיע עד לזמננו אנו, שהתלמידים יחוו את האקטואליות של המאורעות ההיסטוריים וקשרם למתרחש כיום. כמו כן חשוב שאיכות המהפכה תחייה בשיעורי התקופה. הזמן החדש מביא עמו שינויים איכותיים עצומים בתחומים רבים: טכנולוגיה, חברה, שלטון, יחסים בין אישיים ועוד. שינויים מהפכנים אלו קשורים כאמור ל"מהפכה הפנימית" שעוברים בני הנוער ורצוי לגעת בכך בצורה עקיפה בכל נושא ונושא.
משרעת הזמן בין המאות ה – 15, 16 (כיתה ז') לזמננו היא עצומה ואין כל אפשרות להספיק לעבור עליה בצורה רצינית במשך שנה אחת (על המאה ה – 20 לומדים בדרך-כלל בכיתה ט'). כדאי לבחור בכל תקופה את המאורעות והתהליכים האופייניים ביותר לתחום ודרכם להעמיק בנושא אותו לומדים.
נושאי לימוד אפשריים:
- המהפכה התעשייתית –
- תמונת העולם מנקודת ראות של הטכנולוגיה בימי הביניים: כיצד חיו האנשים, באיזה מכונות עשו שימוש, האם וכיצד ניצלו את כוחות הטבע?
- "הצורך הוא אבי ההמצאה" – מעגל הביקוש וההיצע בין טכנולוגיית הטוויה וטכנולוגית האריגה באנגליה במאה ה – 17, 18.
- שאלת מקור האנרגיה והמעבר מהעץ לשריפה לפחם. פיתוח המכרות ובעיית המים ושאיבתם.
- התפתחות מכונת הקיטור בהקשרים הנ"ל, כולל במידת האפשר שרטוט מדויק של מבנה המכונה (לשקול אפילו בנייה של מכונת קיטור בשיתוף עם מורה לטכנולוגיה מדעים).
- כיצד מניעה מכונת הקיטור את התפתחות המפעלים, השחרור ממקור מים כמקור אנרגיה עיקרי.
- כלי התחבורה: מסוסים ועגלות לרכבת, מכונית, מטוס, אוניה.
- מנוע הבוכנה והתפתחות המכונית, האופנוע ולבסוף הרכבת.
- העיור והמפעל המודרני. שיטת החרושת התעשייתית.
- תנאי החיים בבתי החרושת ובמכרות, תעסוקת ילדים, המאבק על תנאי עבודה הוגנים.
- השינוי במעמדות החברתיים, עלית הקפיטליזם, מעמד הפועלים מול מעמד בעלי ההון. מאבקים חברתיים.
- חשוב להוביל בדרך מסוימת עד הטכנולוגיה של זמננו.
- המהפכה המדינית:
- שיטת המעמדות החברתיים בימי הביניים: חוסר מוביליות, קשיחות, היררכיה.
- עליית המעמד השלישי: בעלי מקצוע, סוחרים, מלומדים.
- המהפכה הצרפתית (יותר כסיפור ותיאור), במיוחד להדגיש את חוסר ההצלחה, שלטון הטרור בעקבותיה, עלית נפוליאון וחזרת המלוכה.
- השפעת המהפכה על אירופה.
- נפוליאון. דמותו מלאת הסתירות, קוד נפוליאון, מלחמותיו וכיבושיו, ההשפעה של כיבושיו על עמי אירופה.
- שמרנות מול ליברליזם באירופה שלאחר נפוליאון (קונגרס וינה, אביב העמים).
- הלאומנות באירופה כעוד ביטוי של התעוררות ואינדיבידואליזם (דוגמאות מייצגות: גרמניה, איטליה).
- מלחמת העצמאות האמריקאית, החוקה האמריקאית.
- מלחמת האזרחים האמריקאית, שאלת העבדות במרכז.
- המשך עד ימינו, שאלות של משטר, מעמדות, עבדות בעולם היום.
- ציונות
- איפה נמצאים היהודים ולמה עד סוף המאה ה – 19? אפשר לסקור בקצרה את הרקע ליישוב היהודי בארצות אירופה, במזרח אירופה.
- מפה דמוגרפית של יהודי אירופה.
- היישוב הישן – יהודי ארץ ישראל, היסטוריה, שינויים ותהליכים.
- השלטון העות'מאני במזרח התיכון ובשטחי א"י.
- התהליכים שהובילו לתחילת הציונות באירופה, בעיקר הגזרות והפרעות ברוסיה, אנטישמיות ולאומנות.
- חובבי ציון, פינסקר, "אוטואמנסיפציה".
- העלייה הראשונה: המושבות הראשונות (חשוב לצייר מפה ולראות אותן כיום), קשיי התאקלמות, חקלאות ותעשייה, הברון רוטשילד, שלטון הפקידים, היחסים בין המתיישבים לפקידי הברון.
- הרצל: סיפור חייו, ייסוד התנועה הציונית, הקונגרסים, מוסדות התנועה, פרשת אוגנדה.
- העלייה השנייה: אידיאלים, קבוצות, שמירה, וכל הקשור לעצמאות ואוטונומיה של היישוב היהודי.
- מלחמת העולם הראשונה בארץ: הגזרות של השלטון התורכי, ניל"י, הגדודים העבריים, כיבוש הארץ על ידי האנגלים.
- לסיים בהצהרת בלפור.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון