כיתה א'
מבוא
ילדים קטנים לוקחים את המקיף אותם – כלומר אנשים אחרים, בעלי חיים, צמחים, אבנים, כוכבים, שמש וירח, בתים, מכונות, כמו גם עונות השנה – כדברים מובנים מאליו. אם נוכל לחזק את תחושת האחדות הזו של הילד עם הדברים שסביבו, הרי שנחזק את ביטחונם של הילדים, הכרת התודה שלהם וביטחונם העצמי. כך יוכל הלך הנפש הבסיסי של ילד במהלך תקופת שבע השנים הראשונות שלו, להתבטא במילים "העולם הוא טוב".
במהלך שנתם הראשונה בבית הספר יכולים הילדים ללמוד להבחין בין חלקים בשלמות זו של הטבע, אבל זו זמנית להיות ערים לדרך בה הכול שייך יחדיו. נעודד את הילדים להרהר בדברים דרך סיפורים, דרך התבוננות בטבע, מעקב אחר השינויים העונתיים ותיאורים של חוויות אשר מדגישים את הייחודיות של מה שהם רואים; מה ענק או קטן, מה עדין או כוחני, מה צבעוני ומה בעל גוון אחד וכיו"ב. סיפורים והתבוננויות כאלו יחדרו אל הילדים רק אם הם מסופרים "עם נשמה", כלומר אם הם מלאים באנושיות ומסופרים דרך כל הווייתו של המחנך. דבר זה יכול לתת להם את התחושה שאין דבר בעולם שהוא חסר משמעות או חסר חשיבות.
הצעות תוכן:
ממלכות הטבע, כוחות הטבע, עונות השנה, הכוכבים, הפרחים והשיחים, בעלי החיים, החורשה והיער, השדות והגידולים החקלאיים, מתוארים בצורה חיה, אנושית, סיפורית ומלאה דמיון. אפשר לתת לאלמנטים של הטבע ממש לדבר, כפי שהיו עושים אם היו בני אדם. בכך אנו לא מתכוונים לסיפורים בלתי מציאותיים או המצאות אלא לסיפורים מלאי דמיון והשראה אשר מדברים על תמצית הדברים. הם יכולים לבוא בצורת משלים או אגדות טבע.
השילוב של אמנות ויצירה חשוב ביותר. תהליכים אמנותיים מאפשרים לילדים לחוות שוב את הסיפורים והמשלים ולעבד אותם בפנימיותם בצורה הרמונית. בדרך סיפורית, מלאת אמנות ויצירה אנו "לומדים" על סביבתנו הקרובה ומעבדים אותה. כל תהליך לימוד שכלתני, לשם השגת ידע עדיין לא במקום. מדובר על טיפוח החוויה הפנימית של הילד, זאת בעולם הרגש והדמיון.
כיתה ב'
מבוא
בכיתה א' הילדים למדו לראות את סביבתם דרך עיני הדמיון והרגש והחלו לשמוע מה הסביבה הזו מספרת להם. כעת, בכיתה ב', הם חווים כיצד בני האדם מקושרים אל ממלכות הטבע. החוויה הרגשית, הדמיון והחיבור האינטואיטיבי לסביבה הקרובה עדיין במרכז, כעת עם דגש יותר חזק על פעילויות האדם עצמו.
הצעות תוכן:
למשלים וסיפורי חיות מקום מרכזי בתוכנית הלימודים של שנה זו. אלו מספרים על מערכת היחסים בין בני אדם ובינם לבין סביבתם בצורה אנתרופומורפית. חשוב בנוסף לשלב את חגי ישראל – סוכות, ט"ו בשבט, פסח ושבועות – בתכנית הלימודים תוך התמקדות בהיבטים הטבעיים והחקלאיים שלהם. הם מסמלים את החיבור בין האדם לטבע ובין הטבע לעונות השנה בצורה היפה ביותר.
במהלך השנתיים הראשונות של בית הספר, לימודי סביבה שייכים למעשה לכל שיעור. תנו לילדים לדבר על מה שמתרחש בטבע, מה הם פוגשים בדרכם לבית הספר, מה הם מגלים בטיול בחוץ וכדומה. דברים אשר הם מביאים עמם לבית הספר (קני ציפורים, עלים, בלוטים, פירות, אבנים, קרני חיות, חלזונות וכדומה) יכולים להוות את נקודת ההתחלה לדיון על העולם סביבנו. אין זה אומר כי לא צריכים להיות נושאי שיעור עיקריים לחלק מן המקצועות הללו, אלא רק שבכיתות א' ו-ב' אין צורך לעשות נושאים נפרדים מלימודי טבע. יש לבקר ב"כיתת החוץ" באופן קבוע ולחוות אותה בכל מזג אוויר ועונה.
כיתה ג'
נקודות מבט ונושאים כלליים:
ילדים המגיעים לגיל תשע עוברים שינוי בקשר שלהם עם העולם: העולם אשר היה חלק מהם הופך להיות העולם אשר מקיף אותם. הילדים צריכים להבין ולתפוס תרתי משמע את הקשרים, שעד כה היו חצי מודעים, עם העולם. בשנים הבאות הבנה זו עשויה להתפתח להבנה של הטבע, בעלי חיים, בני אדם, עבודה וטכנולוגיה. תהליך עבודה מורכב, בעל שלבים ומשך זמן ארוך יכול להחוות על-ידי הילדים באינטנסיביות ועם כוחות של התלהבות וחום כאשר הם עושים אותו בעצמם. לדוגמה, בבניית בית מלבנים עשויים בוץ וקש או תהליך יצירת הלחם שמתחיל מעיבוד השדה, ועובר דרך חרישה וזריעה, קציר, דייש, טחינת הגרעינים וכלה בתוצאה הסופית לחם. תהליכים שלמים שנעשים ונחווים כך במהלך השנה משמשים בסיס מצוין להבנת חיי האדם. יש לשים דגש על החוויה, העשייה עצמה ועל עיבוד אמנותי מלא דמיון של החוויות. למידה שכלתנית ומושגים קרים אינם במקום בגיל זה.
הצעות תוכן:
- האדם וכדור הארץ: החקלאי ועבודת האדמה: חריש ומחרשה, שידוד, זריעה (סוגים שונים של דגנים), אדמות שונות (ניקוז של אדמת חריש רטובה), קציר, דיש, טחינה, אפייה, משק חלב. ברגע שהשיטות המסורתיות הוצגו, הילדים יכולים לצפות גם בטרקטורים, קומביינים וכדומה.
- שימוש בחומרים (בוץ) וכוחות (שמש) מהטבע בבניית בית: עשיית לבנים (ייבוש, אפייה), הכנת טיט, הנחת לבנים, נגרות, קירוי.
- מקצועות "אבטיפוסיים" כגון רועה, צייד, דייג, חוטב עצים, שורף פחם, אופה, חייט, סנדלר, כדר, נגר, בורסקי, רצען, טווה, אורג או נפח.
- במידת האפשר, על הילדים לחוות את המקצועות הללו באופן מעשי.
הנושאים הנ"ל יודגשו בהתאם למיקום הגאוגרפי של בית הספר.
כיתה ד'
גאוגרפיה מקומית
מבוא
בעוד תחום הגאוגרפיה פנה להיבטים כלליים בשלוש השנים הראשונות (הקשר לטבע, תהליכי ייצור ועבודה של מוצרים מן הטבע וכיו"ב), כעת מתמקדים בגאוגרפיה מקומית. הסביבות המיידיות של בית הספר, היישוב, השכונה והעיר מוצגות לילדים בהתפתחויותיהן הגאוגרפיות/מרחביות וההיסטוריות/טמפורליות, עד למצב הקיים היום. דרך לימודים אלו, מערכת היחסים הכללית של הילדים עם סביבתם הקרובה יכולה להפוך לתחושת שייכות, חברתית ומרחבית גם יחד.
הצעות תוכן:
- צפייה במהלך השמש בשמיים וזיהוי ארבעת כיווני המצפן.
- תנועות זריחה ושקיעה של קבוצות כוכבים סביב כוכב הצפון, ותנועות הירח.
- ציור ממעוף הציפור של בית הספר / ביתו של הילד / היישוב בו הוא חי / השכונה והעיר שבה הוא מתגורר.
- השינוי שקורה בירידה מנקודת תצפית גבוהה (גבעה, מגדל) לתוך הנוף המקיף אותה.
- תיאור וציור של דרכי ההגעה של ילדי הכיתה לבית הספר.
- יצירת מודלים מחמר, חול או מעיסת נייר של הסביבה המידית ושל צורות נוף אזוריות.
- ציור של מפות פשוטות.
- סיפורים של אירועים היסטוריים ואגדות המתארים את התפתחות האיזור.
- הכרת הדרכים השונות בהן מעובדות האדמות באזור, תעשייה מקומית, מקומות עבודה ותשתיות.
- תיאורים חיים של תעשיות ומקצועות מקומיים טיפוסיים.
- טיול לתחנת הרכבת, הנמל או שדה התעופה המקומיים יכולים להקנות לילדים מושג כיצד עיר הולדתם קשורה למקומות אחרים, מדוע אנשים נוסעים אל עירם, אילו סחורות מיובאות ומיוצאות.
כיתות ה' עד י"ב
מבוא
כמו בכל המקצועות, משימת שיעורי הגאוגרפיה היא ללוות ולתמוך בילדים בהתפתחותם הפיזית, הנפשית והרוחנית. בנוסף לכך, שטיינר המליץ שהגאוגרפיה תתפוס עמדה מרכזית מכיוון שהיא יכולה להתחבר עם מקצועות רבים אחרים כמו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה והיסטוריה, ובכך לחזק את תחושת האחדות שבין התחומים השונים בחיים. הוא אף הדגיש את הרכיב המוסרי של שיעורי גאוגרפיה באמירתו כי הלמידה על אנשים החיים זה לצד זה, על השונות והמאחד ביניהם, תעזור לילדים לאהוב בני אדם אחרים.
על גאוגרפיה לנטוע בילדים עניין בעולם ואומץ לחיים. עליהם ללמוד להבין את כדור הארץ כמרחב הטבעי של חייהם, על מקצבי החיים בהם בני האדם עטופים, ועל הדרכים בהן גם הם יוכלו לשנות דרכי תרבות וכלכלה. יש להניח את היסודות לאחריות ולמודעות אקולוגית כבר בשלבים ראשונים של הלימוד, שהרי גאוגרפיה בתקופתנו חשובה יותר מאי פעם להשבת האיזון ביחסי אדם- ארץ.
תכנית הלימודים משנה את הדגש בהתאם לשלב ההתפתחות אליו הילדים הגיעו. בהתבסס על הגאוגרפיה המקומית של כיתה ד', הילדים בכיתות ה', ו' מרחיבים את נקודת מבטם ויוצרים קשר עמוק יותר עם סביבתם באמצעות התבוננות על דרכים מקומיות של חקלאות ותעשייה, בהן בני אדם נמצאים בשותפות עם הטבע באזורים שונים והתלות ההדדית שלהם אחד בשני. או אז בכיתות ז' ו-ח' הם זוכים להכיר את האופי והתרבות של עמים אחרים, במיוחד בחלקים אחרים של העולם. כך שיעורי גאוגרפיה מקבלים תחושה של תנועה מהאזור הקרוב כלפי חוץ, ומהעולם הגדול לתרבות המקומית.
כיתה ה'
מבוא
לימוד הגאוגרפיה בשלב האמצעי של הילדות מתרכז בהכרות עם עובדות רבות המקושרות לניסיון. התלמידים מבקשים ללמוד משהו על העולם סביבם, סקרנותם עצומה. התכנים חשובים אולם יש ללמדם כך שיתעוררו בהם רגשות עזים לידע זה. רגשות חזקים של אהבה והזדהות אך גם של כעס ואיבה יכולים לשמר זיכרונות, להפוך את הידע לאישי וקרוב אלי וגם לאפשר הבנות בחשיבה ובתודעה בשלבי חיים בוגרים יותר. יש להביא בפניהם מבחר של אזורים ונופים מארצם שלהם בצורה שהנה מחוברת לרגש, לחוויה וחדורה באמנות. דבר חשוב הוא להרחיב את לימוד הקשר לאדמה, הכלכלה והתשתית אשר החל בכיתה ד' לאזורים רחבים יותר.
רעיונות לתכנים אפשריים
הילדים יכולים לצאת ל-"מסעות גילוי" בנחלים, בגבעות ובנוף סביב ביה"ס, וגם לטייל אל מעבר לסביבתם המידית, לאזורים גאוגרפים אחרים של הארץ. נסיעות לחוף או להרים המלוות בלימוד המסלע, הצומח והחי יכולות להעשיר מאד את החוויה. מתוך הטיולים והתיאורים החיים של אזורים ונופים שונים אפשר להעמיק ב:
- השוואה בין החיים במישור החוף ובהרים.
- כרייה ותעשיות הקשורות לה: גיר קרטון ומלט, היום ואז (מערות גוברין, למשל).
- המשך ציור מפות, שימוש במפות קיר, הכרות ראשונית עם האטלס.
- הקשרים הכלכליים בין אזורים גאוגרפיים שונים, תוך הדגשת התלות ההדדית ביניהם.
- הגאוגרפיה הפיזית של הארץ על אזוריה השונים, למשל שדרת ההר המרכזי, השפלה, העמקים, הנגב וכיו"ב.
- חשוב לשלב עשיה ותהליכים אמנותיים בכל תהליך לימוד: למשל לבנות את מפת הארץ בדגם גדול (לפחות 4, 5 מטר אורך) על פיסת אדמה, לבנות בארגז חול את האזורים השונים, לפסל את התמונה הגאוגרפית של הארץ, לשלב ציור, רישום, פיסול וכדומה.
כיתה ו'
מבוא
בכיתה ו' ישנם לפחות שני היבטים לגאוגרפיה. מצד אחד, המולדת ומקומה ביבשה אליה היא שייכת (כאן ישראל היא גשר בין 3 יבשות). מצד שני, אפשר להביא סקירה קצרה אך שיטתית של כל היבשות. רצוי להשוות ביניהן לגבי הטופוגרפיות והמורפולוגיות העיקריות שלהם (תוואי השטח, מערכות של נהרות, רכסי הרים עיקריים, אקלים, צומח וכדומה). ניתן לשלב פרקים באסטרונומיה של השמש כאחראית לשינויי האקלים והעונות כמו גם גאולוגיה ובוטניקה, תעשייה ומסחר – נושאים חשובים שכולם מתבססים על הגאוגרפיה הפיזית. על המורה לבחור בנושאים בזהירות ומתוך התחשבות במה שילמד על חלקי עולם אחרים בכיתות ז' ו-ח'.
רעיונות לתכנים אפשריים:
- יבשת אירופה (או אפריקה או אסיה) – בשיעורי הגאוגרפיה הקודמים שלהם כבר הוצגו לתלמידים נופים וסגנונות חיים מנוגדים. כעת ניתן להתבונן באירופה כמכלול המכיל קטבים שונים. ניתן לבדוק את ההשפעות של המסלע, הנהרות והאקלים באזורים שונים על הנוף והכלכלה האנושית (ספרד לעומת נורבגיה למשל). השוואה בין מדינה מישורית כמו הולנד למדינה הררית כמו שוויץ, או בין אזורים עם כלכלה מסורתית הקשורה לים, כמו נורווגיה, למדינה ללא ים כמו הרפובליקה הצ'כית.
- סקירה רחבה של כדור הארץ כשלם (יש הדוחים את המבט הכולל על כדור הארץ לכיתה ז'):
- הצורה והתפרוסת של היבשות והאוקיאנוסים. זרמים באוקיאנוס. הקשר בין גאות ושפל לירח.
- תלות חגורת הצמחייה במיקום השמש ובתנאי אקלים.
- סלעי יסוד לעומת סלעי משקע המכילים מאובנים.
- הרי קימוט 'צעירים' כגון האלפים, הרי ההימלאיה והאנדים. בקעים כמו בקע ים המלח והשבר הסורי-אפריקני.
- הנהרות הגדולים והמאפיינים שלהם: הנילוס, האמזונס, הריין.
- יערות גשם טרופיים, ערבות, מדבריות – כמערכות אקולוגיות.
- התבוננות על העולם כשלם מזוויות שונות, לא רק אירופה במרכז.
- מינרלים חשובים: מים, נפט ומתכות.
- דרכי מסחר עתיקות חוצות יבשות: דרך המשי, דרך הבשמים, סחר ימי.
אי אפשר לכסות את כל הנושאים הללן אך יש לחפש איזון אשר יציג כמה שיותר מהשלם. כמו כן, ביטוי אמנותי בצבע, קו, עיצוב בחומר ואפילו שירה ומוזיקה משמעותי ביותר לשם הפיכת חווית הלימוד למשמעותית ואישית.
כיתה ז'
מבוא
בכיתות ז' ו-ח' המליץ שטיינר להעביר את הדגש מחקלאות לתעשייה ומסחר ולמצב התרבותי בחלקים שונים של העולם. הגילויים החדשים של התרבות האנושית ברנסנס לוו בגילויים גאוגרפיים מרתקים אשר מוסיפים נופך היסטורי לגאוגרפיה של שנים אלה. הגילויים של אמריקה, של דרכי ניווט חדשות והיווצרותן של מפות מודרניות, כל אלה מהווים בסיס ללימוד של תרבויות אחרות מיבשות שונות לגמרי. שטיינר הציע לאפשר לילדים לצייר או לעסוק בעבודה אומנותית או מעשית אחרת בכדי להכיר תרבויות גאוגרפיות שונות. ביוגרפיות של תיאור וסיפור של ביוגרפיות של מגלי עולם יכולות להעשיר מאד את הלימוד. בהקשר לגילויים אלה רצוי ללמוד אסטרונומיה של השמיים בלילה1, לבצע תצפיות וללמוד להכיר מפות שמיים של הקבוצות העיקריות והמזלות.
רעיונות לתכנים אפשריים:
מאחר ותקופת הרנסנס, עם הגילויים הגאוגרפים הקשורים אליה היא חלק חשוב מלימוד ההיסטוריה בכיתה ז', רצוי ללמד על פי הסדר ההיסטורי גם את הגאוגרפיה: בכיתה ז' העולם הישן (אירופה) ובכיתה ח' העולם החדש (ארה"ב). אפשרות נוספת היא לדחות לכיתה זו את המבט הכולל על כדור הארץ וללמדו בקשר עם הגילויים הגאוגרפים אותם לומדים בהיסטוריה. עוד אפשרות היא ללמוד על תרבות רחוקה כמו סין או יפן. בכל מקרה, על התלמידים להרגיש בעוצמה: ההתפתחות של האנושות בהקשר הגלובלי הולכת ומתרחבת, כאשר מחצבים, מזון ודרכים נארגים יחד לתמונה הולכת וגדלה של האדם בעולם. החיטה שתמכה באנושות של המזרח התיכון ובתרבויות יוון ורומא, האורז שגידלו באסיה והתירס של העולם החדש – הדגניים כמשל. זוהי רק דוגמא אחת להצגת תמונת העולם שהיא כולה מבוססת על הגאוגרפיה הפיסית, כשיבשות וארצות שונות נלקחות כדוגמאות להבנת תהליכי מַקרו על פני כדור הארץ כולו.
אפשרות א – מבט כולל על כדור הארץ – ראה כיתה ו'.
אפשרות ב – לימוד של תרבות רחוקה וזרה, שוב כמשל להתרחבות התודעה וקשרי מסחר וכלכלה גלובליים.
אפשרות ג – לימוד של יבשת לדוגמא:
אפריקה:
אפיון אזורים גאוגרפיים בפאריקה על פי קווי הרוחב: הסהרה, הטרופים והסוב-טרופים.
- צפון אפריקה, מערב אפריקה והשטחים המשווניים, הסהרה והסאהל, מזרח אפריקה ודרום אפריקה.
- דרכי חיים שונות באפריקה השחורה ואפריקה האיסלמית באיזורי הצמחייה השונים (לדוגמה, פיגמים ועמי יערות גשם, רועים נודדים, סמבורו, מסאי, חקלאים ומטעים, אוכלוסיות נאות מדבר, כורים).
- משכנן של דתות שונות וחברות אפריקניות מסורתיות.
- ההשפעות הקולוניאליות ופוסט – קולוניאליות של צרפת, בריטניה, הולנד, גרמניה, והעימות עם השקפות עולם מערביות.
- דוגמאות של מדינות מתפתחות ומערכות היחסים הכלכליות שלהן עם העולם המפותח.
- בעיות רעב ומלחמות אזרחים בקרן אפריקה, המתחים בין שבטים ואינטרסים מסחריים מודרניים במערב אפריקה, חברות רב – תרבותיות בדרום אפריקה וכדומה.
אסיה:
- איזורים גאוגרפיים עיקריים, הימלאיה/הינדו-כוש, תת היבשת ההודית, מישור טיבט/מונגוליה, צפון ודרום סין, דרום מזרח אסיה, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה, יפן, קוריאה.
- נופי מאקרו בקוטביות התרבותית והגאוגרפית שלהם (לדוגמה, השפעת הבודהיזם, ההינדואיזם, האיסלם והנצרות); דרום מזרח אסיה כתת יבשת של איים, האוכלוסיות האדירות של אסיה המזרחית, האגן הפסיפי כאיזור המתפתח במהירות והחשיבות המודרנית של כלכלות הנמר האסייאתי.
- כיצד תפקידם של האנשים האסייאתים משתנה בעולם המודרני. עתידן של סין ושל מדינות האגן הפסיפי ביחס לכלכלה העולמית.
- נושאים הקשורים לניצול יערות גשם.
כיתה ח'
מבוא
ככל שהם נעשים בני בית בעולם סביבם, רוצים תלמידי כיתה ח' להבין בעיות גלובליות. באופן מנוגד, בעיותיהם שלהם לוקחות גם הן מימדים "עולמיים". על כן במיוחד בשעורי גאוגרפיה המשחק בין "אני והעולם" צריך לבוא לידי ביטוי. על ידי העסקת עצמם בחיי המעשה והכלכלה של עמים אחרים, כמו גם בתרבויותיהם ובערכיהם, התלמידים חווים כי האפיונים הפסיכולוגיים של עמים יכולים להיות שונים מאוד. זה יכול לעזור לצעירים למצוא דריסת רגל בחיפושם אחר זהותם שלהם.
גישה נוספת לשיעורי גאוגרפיה בכיתה ח' היא לשאול את עצמנו היכן ניתן למצוא מטמורפוזות, קיטובים והעצמות בתופעות גאוגרפיות.
אם אמריקה היא נושא השיעורים הרי שניתן להשוות בין דרום וצפון אמריקה. זה עוזר לתלמידים לפתח את כוחות הדמיון שלהם. זה עוזר למנוע מרעיונות מקובעים להתגנב פנימה, ומוביל לידע אשר יכול לקום לתחייה ולגדול. על התלמידים ללמוד להבין כיצד תפיסות החיים השונות של אנגלו-אמריקנים והיספנים התגבשו בתהליך היסטורי.
רעיונות לתכנים אפשריים:
אחת האפשרויות מכיתה ז' או לימוד של יבשת אמריקה:
- מבנה היבשת הכפולה ומגוון בעלי החיים והצמחים שלה.
- הצגת נופים טיפוסיים של צפון ודרום אמריקה, במסע דמיוני, ושימוש בשמות מקומות כדי להדגים השפעות תרבותיות.
- הגעתם של הילידים האמריקנים והסתגלותם לאיזורים גאוגרפיים שונים
- הכיבושים הספרדיים – פורטוגליים והאנגליים – צרפתיים ותוצאותיהם (עושר מינרלי, טכנולוגיה, הרס הטבע).
- דמוגרפיה בארצות הברית: התיישבות, חברה ודתות, תעשייה וחקלאות.
- אזורי אקלים בעולם: השוואה ביניהם ושיחה על תנאי החיים בהם עם דוגמאות מעמים שונים.
- מזג האוויר: תצורות עננים, קריאות מטאורולוגיות של גשם, לחות, לחץ אוויר, מהירות רוח; כולל שימוש בכלים כגון ברומטר, שבשבת וכדומה. מאפייני לחץ אוויר נמוך וגבוה, חזיתות מזג אוויר.
1 צאו וראו – מדריך לצפייה בכוכבים | מרקו מנחמי | אדם עולם – גיליון 51 כוכבים
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון