מחברות התקופה

בבית ספר ולדורף נהוג ללמד בתקופות לימוד מרוכזות, כשלושה – ארבעה שבועות, את אותו תחום לימודי. בתקופה זו נלמד התחום כל יום בשיעור ארוך, בו מתנסים באיכויות שונות ובדרך כלל גם באומנויות שונות בתחום. בעבודה רב תחומית זו, בכיוונים שונים סביב תחום לימודי מסוים, נהוג ליצור מעין תיעוד של התהליך במחברת. מחברת זו מכונה מחברת התקופה. מחברת התקופה נראית בדרך-כלל כמחברת ציור, היא גדולה ורחבה, דפיה חלקים והיא עטופה לרוב על-ידי התלמידים ונשמרת היטב. העבודה במחברת התקופה מהווה השתקפות אמיתית של הנעשה בשיעורים. כיוון שלממד האומנותי משקל רב בתהליכי הלימוד בבית ספר ולדורף, נעשית במחברת עבודה אומנותית רבה. אין זו רק עבודת סיכום יבשה של תוכן השיעורים, אלא מעין יצירה אומנותית רב תחומית, בה באים לידי ביטוי תהליכי הלימוד השונים בהם התנסו התלמידים במהלך התקופה. היא מכילה סיכומים בכתב מנושאי השיעור, סיפורים ושירים שקשורים לתחום הנלמד, קטעים שונים של ביטוי אישי של התלמידים בהקשרי התקופה, ציורים ורישומים, מפות ועוד. כך יוצר כל תלמיד במהלך תקופת הלימוד מחברת, שמכילה מעין סיכום של עיקרי הדברים שנעשו, נחוו ונלמדו בזמן זה. כמובן שבהתאם לגיל התלמידים ולנושא התקופה תהיה המחברת שונה בסגנון ובתוכן. הקו ההתפתחותי של חינוך ולדורף מוצא גם כאן את ביטויו. עיצוב מחברת התקופה ישתנה מהכיתות הנמוכות לבוגרות בדברים רבים. מעבודה שבסיסה אומנות טהורה – ציור, רישום, עיצוב צורות, צבעים וכו' – לתהליכים שהם יותר ויותר מכוונים לתחומי העיון, החשיבה וההבנה. החשוב הוא, שבכל גיל מכיתה א' ועד כיתה י"ב, יצור התלמיד בעצמו ובכוחותיו הוא תיעוד לעבודתו במהלך התקופה, במחברת.

למחברת התקופה פן נוסף. בבית ספר ולדורף אין ספרי לימוד! ספרי הלימוד במתכונתם הנוכחית בבתי הספר (להבדיל ממקראות) מרכזים בתוכם את חומר הלימוד וכן את מתודות הלימוד למקצוע מסוים לשנת לימודים מסוימת. ספר הלימוד מהווה מעין מדריך – עבור המורה וכן עבור התלמיד – איך ללמד וללמוד חומר מסוים בפרק זמן נתון. דרך מחשבה זו עומדת בסתירה למהות חינוך ולדורף. בחינוך ולדורף הכוונה היא ללמד מתוך הסיטואציה החינוכית שנוצרת בחיים עצמם. מתודות ההוראה ושיטות הלימוד אמורות לנבוע מהמפגש בין התלמידים והמורה בכיתה מסוימת ברגע מסוים. כך יכולה כיתת ולדורף ללמוד נושא נתון בצורה שונה לגמרי מכיתת ולדורף אחרת שלומדת בדיוק את אותו נושא. המורה בבית ספר ולדורף יוצר בעצמו, יחד עם תלמידיו ובמפגש עימם את דרכי ההוראה ואלו אינם נכפות מלמעלה על-ידי איזה שהיא דרך , שיטה או מנהל.

בדרך הוראה זו מקום חשוב למחברת התקופה. זו מחליפה למעשה את ספר הלימוד. אלא שהפעם "ספר הלימוד" (המחברת) נוצר על-ידי התלמיד בעבודה משותפת שלו ,של חבריו ושל מורה התקופה. בצורה זו מהווה מחברת התקופה כלי עזר מצוין לחינוך ליצירתיות, אחריות, עבודה מסודרת ומשמעת עצמית.מחברת התקופה מהווה גם כלי מצוין להערכה. תהליכי הלימוד, הידע וכל הנעשה במהלכה של תקופת לימוד מתועד בדרך זו או אחרת בין דפיה. כאמור זוהי משימה של כל תלמיד לעצב ולהשלים עם סיום התקופה את מחברתו. כך נוצרת מעין עבודת סיכום רב תחומית ועשירה לנלמד במשך זמן מסוים. עם סיום התקופה וכן במהלכה יכול התלמיד, המורה וכן אנשים נוספים להעריך דרך העבודה במחברת את השתתפות התלמיד בשיעורים, את רצינותו, יכולותיו, הבנתו את הנלמד, יכולותיו האומנותיות ועוד.

אופן עיצוב מחברת התקופה שונה כאמור מאד מתלמיד לתלמיד, ממורה למורה ומכיתה לכיתה. בכיתות הנמוכות עדין מעצב המורה את המחברות של תלמידיו לעיתים עד לפרטים הקטנים ביותר. הוא בוחר את הטכסטים, נותן הוראות הקשורות לעיצוב וכו'. ככל שהתלמידים מתבגרים נעשית עבודתם במחברת עצמאית יותר ויותר. בתיכון נתונה למעשה המחברת באופן חלקי לעיצובם. הם בעצמם מסכמים במקרים רבים את הנלמד, בוחרים טכסטים, דקלומים או כל חומר אחר, הם מחליטים איזה קו אומנותי יעבור בין הדפים וכו'. הדרישה המשותפת של המורים והתלמידים הנה לסיכום ותיעוד מלא ואומנותי של תהליכי הלימוד במשך התקופה. האופן בו יעשה הדבר – נתון לאחריות התלמיד עצמו.