המאפיינים הייחודיים של חינוך ולדורף בארץ
מבחינה גיאוגרפית היה תחום התפשטותו של חינוך ולדורף בשנים הראשונות לקיומו בעיקר במרכז אירופה. משנות השמונים של המאה שעברה התרחב זרם חינוכי זה מאד והתפשט בכל חמשת היבשות, לשפות, עמים ותנאים שונים ומגוונים. בכל ארץ, תרבות ושפה בה מנסה חינוך ולדורף לתקוע יתד מתרחש הדבר מתוך התנאים המיוחדים של אותה ארץ. בדיוק באותו אופן בו נעשה בחינוך ולדורף ניסיון לצאת מתוך הילדים אתם עובדים, לעצב את המסגרת החינוכית עם ובהתאמה לילד עמו נפגשים, כך נכון הדבר גם למסגרת התרבותית –גיאוגרפית. בכל ארץ, בכל תרבות ובכל אקלים מקבל חינוך ולדורף גוון שונה, צבע אחר וצורות עבודה שונות. אם ניקח לדוגמה רק את נושא הדת, הרי שבאירופה בתי-ספר ולדורף הנם נוצריים, ביפן בודהיסטים ובארה"ב חסרי דת ופלורליסטים.
לכן ראינו כבר מראשית הדרך את משימתנו בעיצוב של בתי-ספר ולדורף שנשענים על המסורת והוויית החיים הישראלית-יהודית. בכך שונים בתי-הספר ולדורף בארץ מאד משאר בתי-הספר ולדורף בעולם ובעיקר מבתי-הספר באירופה. אותה תפיסה חינוכית, השמה את הדגש על התפתחות הילד וראייתו כישות שלמה, מגוונת ורבת פנים מקבלת בארץ כיוון ועיצוב בהתאם למסורת היהודית ולתרבות ארץ-ישראל.
לדבר זה צורות ביטוי שונות, להלן נזכיר רק כמה מהן:
חגי ישראל, בגנים ובבתי-הספר בארץ נעשה ניסיון לעצב את חגי ומועדי ישראל בצורה העמוקה והנכונה ביותר לנפש הילד. החג יכול להפוך לנקודת שיא במחזור השנה, נקודה בה מתאחד האדם עם משהו גבוה ממנו. אירוע כזה, שחוזר על עצמו מידי שנה ונעשה ברצינות ובכבוד יכול לבנות בסיס איתן בנפש הילד להמשך חייו.
התנ"ך, סיפורי המקרא מהווים חלק חשוב מתוכנית הלימודים של הגנים ובתי הספר בארץ בכל הכיתות. כפי שכבר צוין לעיל אין משמעות בבית-ספר ולדורף ללימוד האינפורמטיבי כשלעצמו, או להבנת הנקרא דרך לימוד התנ"ך. השאלה היא, איך ייפגש הילד עם סיפורי המקרא בצורה הנכונה לגילו ולהתפתחותו, כך שפגישה זו תהיה עמוקה, משמעותית ותפגוש באמת את פנימיות הילד. דבר זה נעשה בצורות ודרכים שונות בהתאם לכיתות השונות ולילדים השונים הנמצאים בהן. בהכללה ניתן לומר שבשנים הראשונות נלמדים סיפורי המקרא כחומר סיפורי, כחוויית נפש בצורה שפונה לרגש ולכוחות היצירה. ככל שהילד מתבגר חוזרים שוב על תוכן המקרא והפעם בצורות שפונות לחשיבה, ליכולת הניתוח וההבנה.
לימודי ארץ ישראל, הקשר לארץ, לגיאוגרפיה הייחודית שלה, לאקלימה, לצורות המיוחדות של הצומח והחי שנמצאות בה עשוי להוות בסיס חשוב לעיצוב האדם וקשרו לטבע ולעולם בעתיד. בגנים ובבתי הספר מושקעת מחשבה רבה לאופן הלימוד של תחום זה. הקשר לטבע, לסביבה הגיאוגרפית הקרובה ואחר-כך הרחוקה יותר נעשה תחילה לחוויית נפש וגוף. בטיולים, סיפורים וביצירה אמנותית מרגישים ומזדהים עם הטבע הסובב. ככל שהילד גדל ומתבגר הופכת חווית נפש זו למושגים יותר ויותר מודעים ומדעיים.
מתוך דוגמאות ספורות אלו, ניתן לראות את שאיפתם של הגנים ובתי הספר בארץ, לבנות ולטפח בילד בסיס מוצק של שייכותו לעם, לארץ ולסביבתו הגיאוגרפית. בסיס זה חשוב דווקא בזמן המודרני של משבר זהות קיומי בכל יחיד ובכל עם.
אחד מהדברים עליהם נאבקנו במהלך השנים הוא שחינוך ולדורף: גנים, בתי ספר והכשרות מורים יהיו חלק ממערכת החינוך הממלכתית. כבר מראשית קיומו היו הגנים ובית הספר בהרדוף בית-ספר ממלכתיים ורשמיים לכל דבר, בתי- הספר בירושלים ובטבעון הפכו גם הם לבתי-ספר ממלכתיים לאחר שנים מספר. הכניסה למערכת החינוך הרשמית והמוכרת הנה חלק מתפיסת עולם, שעל בתי-הספר להשפיע וליצור בתוך ומתוך מערכת החינוך הממלכתית. על-כן נאבקו בתי-הספר על שני דברים משלימים: הראשון, הכרה מלאה בבתי-הספר כמיצגים דרך חינוכית חשובה ולגיטימית גם בארץ ישראל, והשני הזכות לחופש פדגוגי מרבי בתוכניות ובשיטות הלימוד.
דיון
יש ל התחבר למערכת כדי לצפות ולהשתתף בדיון